Page 267 - 16222

‫תילאודה הלכלכה לש התיילע ‪|267‬‬

‫אמנם פתרה את בעיות האינפלציה והמחסור במטבע חוץ‪ ,‬ועליית‬
‫ההיי־טק הגדילה את היצוא עד לנקודה שבה אנחנו נמצאים כיום‪,‬‬
‫כשהיצוא הישראלי גדול בערכו מהיבוא‪ ,‬אך בישראל התפתחה‬
‫בהדרגה הכלכלה הדואלית שהזכרנו‪ ,‬ולצד ענפי ההיי־טק המאופיינים‬
‫בפריון גבוה ושכר גבוה עדיין קיימים ענפים רבים אחרים המאופיינים‬

‫בפריון נמוך ובשכר נמוך‪.‬‬
‫יש הטוענים שעליית ענף ההיי־טק הישראלי התרחשה בזכות‬
‫מעורבות ממשלתית ותמיכה של צה"ל והתעשיות הביטחוניות‪ ,‬ולא‬

‫כפי שתיארנו‪ ,‬למרות המעורבות הממשלתית‪.‬‬
‫מובן שיש דברים רבים שממשלה מסוגלת לעשות כדי לתמוך‬
‫בענף כזה או אחר‪ ,‬אך השאלה החשובה היא לגבי סך התרומה של‬
‫המעורבות הממשלתית — סך שמתחשב הן בהשפעה החיובית של‬
‫הממשלה והן בהשפעתה השלילית‪ ,‬שהתבטאה בישראל בהפניית‬
‫ההון האנושי וההון הפיזי לתחומים אחרים שעניינו יותר את מקבלי‬
‫ההחלטות‪ .‬הטענה כי סך התרומה של המעורבות הממשלתית היתה‬
‫חיובית עבור ההיי־טק פשוט עומדת בסתירה ללוח הזמנים‪ :‬אילו היה‬
‫זה המצב‪ ,‬היינו רואים את תעשיית האלקטרוניקה והמחשוב בישראל‬
‫ממריאה הרבה לפני אמצע שנות ה־‪ ,1980‬בתקופות שבהן המעורבות‬
‫הממשלתית היתה ניכרת יותר‪ ,‬בדומה לתעשיית האלקטרוניקה‬
‫הקוריאנית שבאמת נדחפה על ידי ממשלת קוריאה הדרומית‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫מדוע כל כך הרבה אנשים‪ ,‬בהם אפילו יזמים ומנהלים בתעשיית ההיי־‬
‫טק‪ ,‬מאמינים שתרומת ממשלת ישראל לענף ההיי־טק היתה חיובית?‬
‫אחת הסיבות לכך היא היעדר הבנה של האופן שבו השקעה‬
‫ממשלתית דוחקת החוצה השקעה פרטית‪ .‬כל מהנדס שהועסק על‬
‫ידי צה"ל‪ ,‬הממשלה‪ ,‬החברות ההסתדרותיות והממסד הביטחוני‬
‫בפרויקטים מיותרים דוגמת הלביא‪ ,‬היה מהנדס שלא הועסק באותה‬
‫העת ממש על ידי חברות פרטיות שניסו להתמודד עם התחרות‬
‫העולמית ולייצר מוצרים שהיה להם ביקוש במדינות אחרות‪ .‬הוא‬
‫בזבז את שעות העבודה שלו‪ ,‬ואף שצבר ניסיון יקר ערך בצבא‪ ,‬הוא‬
‫היה יכול לצבור ניסיון רלוונטי יותר מחוצה לו‪ .‬אם אותו המהנדס עבר‬
‫כעבור זמן לעבוד בחברה פרטית משגשגת ופיתח מוצרים מוצלחים‪,‬‬