Page 269 - 16222
P. 269
תילאודה הלכלכה לש התיילע |269
דן סינור ושאול זינגר מהללים בספרם "מדינת הסטארט־אפ"
את תוכנית תלפיות ,המגייסת צעירים מוכשרים לתפקידי פיתוח
במערכת הביטחון ,משום שרבים מבוגריה השתלבו בתפקידים בכירים
בתעשייה .אך הם טועים לגמרי :התוכנית הזאת מסיטה למעשה את
הקצה העליון של התפלגות ההון האנושי בישראל מהשוק האזרחי
לשוק הצבאי .לו מארק צוקרברג ,לארי פייג' וסרגיי ברין היו נולדים
בישראל ,הם היו ככל הנראה מבזבזים את שנותיהם הטובות ביותר על
פיתוח מערכת לייצוב תותחי טנקים או אלגוריתמים למודיעין אותות,
במקום להקים את "פייסבוק" ואת "גוגל" .האם זה בהכרח הדבר הטוב
ביותר עבור המדינה? ייתכן שלפני עשורים רבים עמדנו בפני אתגרים
ביטחוניים בעלי משמעות קיומית ,ואולי היה נדרש אז להפנות את
טובי המוחות לתחום הביטחוני .אך מאז הסכם השלום עם מצרים
די ברור שלא זה המצב .כלכלת ישראל היתה יכולה להיראות אחרת
לגמרי אילו היו כאן עוד כמה ענקיות תוכנה מקומיות מהסוג שמוקם
בדרך כלל בידי צעירים מוכשרים בשנות העשרים לחייהם ,ולא ברור
שהיעדרם משורות הצבא היה מוביל להפסד באיזו מלחמה קיומית.
ישנם בוודאי יתרונות מסוימים ללימוד תכנות במסגרת הצבאית
הייחודית ,אך אין סיבה להאמין שהיתרונות האלה עולים על בזבוז
הזמן העצום .הבעיה היא שאת היתרונות קל לראות ,בעוד הפגיעה
של בזבוז הזמן — הדברים שאותם צעירים היו יכולים להשיג ללא
הצבא — היא בלתי נראית.
טענה אחרת מתייחסת לתמיכה הישירה שממשלת ישראל מעניקה
לחברות היי־טק באמצעות גופים דוגמת המדען הראשי במשרד
הכלכלה .בשנת 1984אושר החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה,
שעם מטרותיו נמנו "פיתוח תעשייה עתירת מדע תוך ניצול והרחבה
של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש הקיימים במדינה",
וכן "שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצור ויצוא של
מוצרים עתירי מדע שיפותחו בה וצמצום היבוא של מוצרים מסוג
זה" .בעקבות החקיקה זכו חברות היי־טק להלוואות בתנאים טובים
במיוחד ,לפטורים ולהקלות שונות.
אך האמת היא שחוקים דומים ,וגופים ציבוריים מקבילים ,קיימים
