Page 66 - 16222
P. 66
66כסף כחול לבן|
הניהול שבמרכזה מתכנן מרכזי המחליט על מחירים וכמויות ייצור
נראית למרבית האנשים טבעית למדי ,ורגולציות חדשות נתפסות
בתור עשייה חיובית ,ביחוד במדינות הלוקות באשליית השליטה
כמו ישראל .אך מדוע מלכתחילה היתה אשליית השליטה כל כך
משמעותית בישראל?
אשליית השליטה והציונות
על פי מדד החופש הכלכלי של ארגון הריטג' ,המשקלל משתנים
כגון שמירה על זכויות קניין ,יעילות בתי המשפט וחופש המסחר
והעיסוק ,בשנת 2019נמצאה מדינת ישראל במקום ה־ 28במדד
החופש הכלכלי ,מתחת לרוב מדינות המערב אך מעל לרוב המדינות
המתפתחות 42.תוצאה דומה עולה ממחקריו של הפסיכולוג ההולנדי
חרט ה ֹופס ֶט ֶדה על רמת האינדיבידואליזם :תושבי ישראל דורגו בשנת
2017במקום ה־ 32במדד הזה .פחות אינדיבידואליסטים מתושבי רוב
מדינות המערב (כולל המדינות הנורדיות) וקרובים יותר למדינות
מתפתחות 43.מחקר אחר מצא כי הקשר הסטטיסטי החזק בין מדד
האינדיבידואליזם של הופסטדה וצמיחה כלכלית נשאר גם לאחר
שלוקחים בחשבון שלל מאפיינים אחרים של המדינות ,וכן שהוא
חזק יותר מהקשר של צמיחה כלכלית עם כל המשתנים התרבותיים
האחרים שפותחו על ידי חוקרים 44.מלבד מדד האינדיבידואליזם,
הופסטדה מצא גם כי הישראלים מתאפיינים בחוסר סבלנות גבוה
יחסית כלפי אי־ודאות ,תכונה נוספת שיכולה להיות קשורה לאשליות
שליטה וחשש משווקים מבוזרים .לפי מדד Doing Businessשל
הבנק העולמי ,אשר בוחן מדינות לפי מאפיינים כגון מספר הימים
שלוקח להקים עסק ,הקושי ברישום רכוש והעלות של אכיפת חוזים,
מדינת ישראל דורגה בשנת 2020במקום ה־ 35בעולם ,שוב אחרי רוב
מדינות המערב45.
המדדים האלה מספקים חלק ניכר מההסבר להבדלים ברמת החיים