Page 85 - 16222
P. 85

‫ תודלי תולחמ ‪|85‬‬

‫הסתמכות עצמית על ייצור מזון‪ ,‬מעולם לא היינו קרובים לכך ולעולם‬
‫לא נהיה‪ .‬כמו כל מדינות העולם‪ ,‬גם אנחנו תלויים לגמרי בייבוא וזה‬

                                                         ‫בסדר גמור‪.‬‬
‫עוד לפני קום המדינה נזקקו המפעלים החקלאיים בישראל‬
‫לסובסידיות ולהגנות מפני יבוא חופשי על מנת לשרוד‪ .‬לפי דו"ח‬
‫הופ־סימפסון משנת ‪ ,1930‬היקבים של ראשון לציון וזכרון יעקב חבים‬
‫את קיומם לתמיכתו של הברון רוטשילד ולמכסים הכבדים שהוטלו‬
‫על יבוא יינות לישראל‪ 19.‬הענף החקלאי המצליח ביותר שהתקיים‬
‫בישראל היה ענף ההדרים‪ ,‬שהיה אחראי בשנותיה הראשונות של‬
‫המדינה לחצי מכלל היצוא שלה‪ 20.‬אך גם ענף זה סבל מאוד מהמחסור‬
‫במים‪ ,‬ודעך בשנות ה־‪ 1970‬וה־‪ 1980‬בגלל עלייתם של יצרנים יעילים‬

                                       ‫יותר מספרד ומצפון אפריקה‪.‬‬
‫גם כיום‪ ,‬כאשר החקלאות הישראלית מבוססת על פועלים זרים‬
‫ועל רמה טכנולוגית גבוהה למדי‪ ,‬מתנגדים החקלאים וחברות המזון‬
‫הגדולות לפתיחת המשק ליבוא ולתחרות חופשית עם מדינות אחרות‪,‬‬
‫ומפעילים בכנסת לובי לשם שמירה על ההגנות שהם נהנים מהן‪.‬‬
‫למרות כל הסיפורים על פוריותה של הפרה הישראלית‪ ,‬החקלאים‬
‫ובעלי המפעלים יודעים היטב‪ ,‬שברגע שענף החקלאות ייפתח‬
‫לתחרות בינלאומית‪ ,‬לא יהיה להם סיכוי לעמוד בתחרות אל מול‬
‫ארצות אחרות שבהן עלויות העבודה נמוכות יותר‪ ,‬או שהאדמות‬

                                 ‫פוריות יותר והאקלים מתאים יותר‪.‬‬

     ‫ג‪ .‬הסיבה החשובה מכולן‪ :‬החמצת יתרונות העיור‬
                                                    ‫והתיעוש‬

‫האמונה שמגזר חקלאי גדול הוא הבסיס הראוי לכלכלת המדינה‬
‫היתה סבירה לו הוקמה מדינת ישראל בכל תקופה אחרת מהמהפכה‬
‫הניאוליתית ועד המאה ה־‪ .18‬בכל התקופות האלה נע שיעור תושבי‬
‫הארץ שעסקו בחקלאות בין ‪ 60‬ל־‪ 80‬אחוז‪ 21.‬אך מאז המחצית‬
‫השנייה של המאה ה־‪ 19‬המצב השתנה‪ ,‬תודות לקידמה הטכנולוגית‬
‫המהירה ולגידול במסחר‪ .‬מאז הגל השני של המהפכה התעשייתית‪,‬‬
‫עושרן של אומות וכוחן הצבאי תלוי ביכולת הייצור התעשייתית‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90