Page 88 - 16222

‫‪ 88‬כסף כחול לבן|‬

‫שונים‪ ,‬מקבוצות אוכלוסייה שונות וממדינות מוצא שונות‪ .‬המגוון‬
‫תורם ליזמות‪ ,‬הפריה הדדית וצבירת ידע‪ ,‬שהם בסיס הקידמה בכל‬

‫תחומי האמנות‪ ,‬התרבות‪ ,‬המדע והטכנולוגיה‪.‬‬
‫לערים היה גם חיסרון אחד עצום‪ :‬שיעורי תמותה גבוהים‪ .‬רוב‬
‫ההיסטוריה היו הערים המקור המרכזי למגפות‪ .‬תושביהן שתו מים‬
‫מזוהמים‪ ,‬אכלו מזון לא טרי ונשמו אוויר רעיל‪ ,‬ביחס לאזורים‬
‫הכפריים‪ .‬גם אסונות טבע‪ ,‬כגון שריפות ורעידות אדמה‪ ,‬היו‬
‫מסוכנים יותר בערים הצפופות‪ .‬אבל מאז סוף המאה ה־‪ 19‬ואילך חל‬
‫שיפור דרמטי בבריאותם של תושבי הערים‪ .‬זה קרה בזכות הקידמה‬
‫הטכנולוגית‪ ,‬הנהגת החיסונים הראשונים והקמת מערכות מתקדמות‬
‫של ביוב ומי שתייה‪ .‬נראה שהסניטציה של הערים הגדולות בארצות‬
‫הברית ובאירופה בסוף המאה ה־‪ 19‬ותחילת המאה ה־‪ ,20‬כלומר‬
‫עשרות שנים לפני התפתחות הרפואה המודרנית‪ ,‬הצילה יותר חיי‬
‫אדם מכל מגמה מדעית וטכנולוגית אחרת בהיסטוריה של האנושות‪.‬‬
‫החיסרון העצום של הערים נעלם‪ ,‬ונשארו רק היתרונות‪ ,‬שהלכו‬

‫והתגברו עם האצת קצב ההתקדמות הטכנולוגית והגלובליזציה‪.‬‬
‫אך רוב מנהיגי התנועה הציונית ויורשיהם בכנסת ובממשלות‬
‫ישראל לא הבינו זאת‪ .‬היתה להם תפיסה שונה לגמרי של "צמיחה" —‬
‫תפיסה שלא התבססה על חדשנות ופריון עבודה גבוה יותר ולא נמדדה‬
‫ברמת חיים גבוהה יותר‪ .‬מבחינתם‪ ,‬משמעותה של "צמיחה" היתה‬
‫שליטה הדוקה יותר במרחב הגיאוגרפי של ארץ ישראל באמצעות‬
‫תפיסת שטחים‪ ,‬ריבוי אוכלוסייה ופיזור אוכלוסייה בשטחים שנתפסו‪.‬‬
‫זוהי תפיסה שנשארה במידה רבה עד היום‪ ,‬מאפיינת פוליטיקאים‬
‫ישראלים משמאל ומימין‪ ,‬והיא אחד הגורמים המרכזיים המעכבים‬

‫את העלייה ברמת החיים בישראל‪.‬‬
‫למרבה האירוניה‪ ,‬כל אותם חסרונות גיאוגרפיים ותרבותיים אשר‬
‫מנעו מקובעי המדיניות להגשים את שאיפותיהם ולהפוך את ישראל‬
‫למעצמה חקלאית‪ ,‬היו בסופו של דבר ברכה לכלכלה הישראלית‪.‬‬
‫מחקרים העלו כי בגלל השקעת חסר בהון האנושי‪ ,‬מדינות שהתמחו‬
‫בייצור חקלאי בתקופה שלאחר המהפכה התעשייתית סבלו מצמיחה‬
‫נמוכה בתוצר לנפש ומגידול בפערים אל מול מדינות אשר התמחו‬