Page 87 - 16222
P. 87
תודלי תולחמ |87
תקף במאמר משנת 1935את האתוס הלאומי המעדיף את החקלאות
על פני ענפי התעשייה והשירותים ,וציין גם הוא את תהליכי המיכון
המפחיתים את הביקוש לחקלאים24.
לצערו של כל ישראלי הקונה כיום מצרכי מזון בס ּו ּפר הקרוב
לביתו ,הברון רוטשילד ורוב החברים בהנהגה הציונית ובממשלות
ישראל הראשונות לא היו שותפים לראייתם ארוכת הטווח של הרצל
והורוביץ .להפך ,החקלאות סימנה עבורם את הקשר החזק בין אדם
לאדמתו אשר חסר דורות רבים בעם היהודי ,והערים סימלו בעיניהם
את הניוון הרוחני של יהדות מזרח אירופה .הם האמינו שהעיסוק
בחקלאות וההתיישבות מחוץ לערים עתידים ליצור יהודי חדש ,אשר
לא ינדוד ברחבי העולם בעקבות הזדמנויות כלכליות ויישאר לגור
בארץ ישראל לנצח .הם לא הבינו שהם נאבקים במגמות היסטוריות
רבות עוצמה אשר התרחשו בעולם ,וחשבו שהמגמות הללו אינן
רלוונטיות לישראל .למשל ,בתגובה למאמרו של הורוביץ ,כתב
לודוויג גרינבוים מ"המכון לחקר הכלכלה" של ארתור רופין כי כל
אומות העולם חייבות להתחיל את חייהן בשלב אגררי המאופיין במגזר
חקלאי גדול ,ורק בהמשך להתפתח לתעשייה ולשירותים .הדברים
נאמרו כאילו ארץ ישראל היא אי מנותק מהעולם כולו ,שקמה בו
ציוויליזציה חדשה מאפס25.
מדוע תהליכי העיור ,שממשלות ישראל התנגדו להם בחירוף,
חשובים כל כך עבור קידמה כלכלית?
מאז הקמתן היו לערים שני יתרונות גדולים וחיסרון אחד עצום.
היתרון הראשון של הערים היה התמחות וחלוקת עבודה .הנשים
והגברים שחיו בכפרים נאלצו גם לגדל את מזונם וגם לתפקד
בתור נגרים ,רופאים ,ציידים ,דייגים ,מורים ,תופרים וכן הלאה.
אוכלוסייתם היתה קטנה מכדי להצדיק רופא או תופר במשרה מלאה.
לעומת זאת ,בערים הגדולות היתה מידת התמחות גבוהה יותר ובעלי
מקצוע ספציפיים ,וההתמחות הגדילה את מידת היעילות באמצעות
צבירת ניסיון וחלוקת עבודה בהתאם ליתרונות יחסיים .היתרון השני
של הערים היה "אפקט הרשת" ,הנובע מיצירת קשרים עם קשת רחבה
של בני אדם ,בהם גברים ונשים בעלי מקצועות שונים ,ממעמדות
