Page 82 - 16222
P. 82
82כסף כחול לבן|
אלא ניסו לפצות בתוך זמן קצר על יותר מאלף וחמש מאות שנים
שבהן בני עמנו לא עסקו כמעט כלל בחקלאות .זה היה קרב אבוד
מלכתחילה.
גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה פיזית רוב היהודים לא התאימו
לחקלאות מזרח תיכונית .בוגרי ישיבות חיוורים ובנותיהם של צורפים
וחנוונים פצעו את ידיהם העדינות כאשר עבדו תחת השמש הקופחת
של עמק הירדן ,כשהם חשופים לקשיים ולמחלות שלא הכירו ונדרשים
לקבל החלטות יומיומיות גורליות בתחומים שלא הבינו ,כאשר
כל ניסיון החיים שצברו מילדות או ספגו מהוריהם היה חסר ערך
לגמרי .התוצאה היתה אומללות בקנה מידה בלתי נתפס ,שעד היום
הממסד מנסה להדחיק מהרישומים ההיסטוריים .על פי ספרו של מוקי
צור "ללא כתונת פסים" ,בשנים מסוימות כ־ 10אחוזים ממקרי
המוות בקרב החלוצים בארץ ישראל נבעו מהתאבדויות 13.לדברי
פרופסור גור אלרואי ,ידוע בוודאות על 59צעירים שהתאבדו בשנים
.1923–1910מכיוון שקבוצת החלוצים מנתה כמה מאות בני אדם,
מדובר בשיעור התאבדות עצום בהשוואה לחברות אחרות 14.רבים
אחרים מתו ממחלות ,מתשישות ואף רעב בתקופות של משברים,
ורבים יותר ויתרו ועזבו את הארץ .הפער בין החלום ושברו היה פשוט
גדול מדי .בתוך כמה עשורים התקבע בארץ ישראל שיווי המשקל
הצפוי מראש ,שבו רוב העוסקים בחקלאות ובבניין הם ערבים (ובהמשך
פועלים זרים) ,ואילו רוב היהודים מתרכזים בענפי התעשייה ,המסחר
והשירותים ,או לכל היותר מנהלים את הפועלים הערבים שבשדה
מתוך משרד ממוזג.
סבלם הרב של החלוצים לא היה הכרחי ,ונבע מאשליית שליטה.
נסביר מדוע.
נניח שרצה המקרה ולארץ ישראל הגיע מספר יוצא דופן של
סנדלרים אשר פתחו מספר יוצא דופן של סנדלריות; התוצאה של
התחרות ביניהם תהיה ירידת מחירי שירותי הסנדלרות ומשכורות
העוסקים במקצוע .במקביל ,הביקוש הגובר של המהגרים החדשים
למזון ולדיור יעלה את מחיריהם של המוצרים האלה ואת משכורותיהם
של החקלאים והפועלים העוסקים בייצור מזון ודיור .בהינתן הפרש