Page 77 - 16222

‫ תודלי תולחמ ‪|77‬‬

‫שחיתות וכשלים‪ .‬ועדה פנימית של מועצת ההסתדרות‪ ,‬שהתכנסה‬
‫בשנת ‪ 1927‬בגלל מצבה העגום של החברה‪ ,‬מצאה אי־סדרים חמורים‪,‬‬
‫כגון משכורות מנופחות ושימוש בכספי המוסדות לטובתם הפרטית‬
‫של מנהלים ועובדים‪ .‬ואף על פי שכולם היו מודעים לנושא‪ ,‬המצב‬
‫לא השתנה גם בעשורים הבאים‪ ,‬והתופעות האלה הופיעו גם בהמשך‬

‫בכל מפעלי ההסתדרות‪.‬‬
‫בעיה שנייה היתה קשורה להתנהלות הכוחנית של ההסתדרות‪.‬‬
‫שנארי סיפק במאמרו נתונים המעידים על גידול חד שחל במספר‬
‫השביתות בשנים ‪ 1930-1919‬בגלל העלייה בכוחה של ההסתדרות‪.‬‬
‫לטענת שנארי‪ ,‬מבחינה מספרית שיעור השביתות בישראל עלה‬
‫בהרבה על זה שבארצות בעלות תעשייה מפותחת יותר‪ ,‬ומלבד זאת‬
‫השביתות בארץ נטו להיות אלימות ופרועות יותר‪ ,‬ובמקרים רבים‬
‫נלוותה להן פגיעה ניכרת ברכוש של בעלי העסק‪ .‬חלק מהתיאורים‬
‫גבלו באבסורד‪ .‬כך למשל הוא תיאר שביתה בתיאטרון "מוגרבי" בתל‬

‫אביב‪:‬‬

‫בעל התיאטרון בנה בניין חדש ופתח קולנוע חדש‪ .‬ההסתדרות‬
‫פנתה אליו בדרישה שיקבל לתיאטרון שלו מספר ידוע של‬
‫מנגנים לתזמורת‪ .‬בעל הקולנוע סירב למלא את הדרישה‬
‫באומרו שאין הוא זקוק לתזמורת‪ .‬בתולדות מלחמת המעמדות‬
‫העולמית אולי זה הוא המקרה הראשון שהסתדרות מקצועית‬
‫מכריזה שביתה בעסק חדש לגמרי והשובתים הם אנשים שאף‬

‫פעם לא עבדו בעסק החדש הזה‪.‬‬

‫עוד דוגמאות רבות שמביא שנארי ומכתבי תלונה מצד התאחדות‬
‫בעלי התעשייה הנזכרים במאמר מעידים על פגיעה ממשית של‬
‫ההסתדרות ביזמות ובצמיחה הכלכלית של המשק הארצישראלי‪,‬‬
‫תוך ניסיון להכחיד כל פעילות כלכלית שנעשתה שלא דרך‬
‫ההסתדרות‪ .‬מזעזע במיוחד לקרוא את בקשתה של התאחדות בעלי‬
‫התעשייה עוד בשנת ‪ 1932‬לפתור סכסוכי עבודה על ידי "בוררות‬
‫חובה" — מוסד משפטי אשר עד היום נעשים ניסיונות ליישם אותו‬