Page 74 - 16222
P. 74

‫‪ 74‬כסף כחול לבן|‬

‫עוד בתחילת גל העלייה של ‪ 1924‬הפרידו תושבי ארץ ישראל‬
‫בינו לבין הגל הקודם של העלייה השלישית‪ .‬ראשית‪ ,‬משום שמספר‬
‫העולים זינק זינוק דרמטי — בשנים ‪ 1931-1924‬עלו לארץ כ־‪ 70‬אלף‬
‫בני אדם‪ ,‬מספר כפול ממספר העולים בכל אחד מהגלים הקודמים‪.‬‬
‫ושנית‪ ,‬מכיוון שהעולים נבדלו באופיים מעולי העלייה השלישית‪.‬‬
‫רבים מהם היו בורגנים בני המעמד הבינוני‪ ,‬אותו סוג אנשים שהעדיפו‬
‫עד כה להגר לארצות הברית ואשר אשליות השליטה היו נפוצות פחות‬
‫בקרבם‪ .‬עולים אלה העדיפו את תל אביב וחיפה המתפתחות על פני‬
‫יישובים חקלאיים נידחים‪ ,‬והיו ביניהם גם תעשיינים ובעלי הון של‬
‫ממש‪ .‬בני התקופה כינו את העלייה הזו גם "עליית הקיוסקים"‪ ,‬בגלל‬
‫העולים הרבים משכבת הבורגנות הזעירה שהקימו קיוסקים‪ .‬העלייה‬
‫החמישית‪ ,‬שהיתה גדולה אף יותר וכללה משכילים ובורגנים רבים‬

          ‫אשר נמלטו מגרמניה הנאצית‪ ,‬המשיכה את אותה המגמה‪.‬‬
‫היהודים שעלו אחרי ‪ 1924‬הציבו אתגר של ממש בפני אשליית‬
‫השליטה של ראשי המוסדות הציוניים ובפני שאיפותיהם לכפות חזון‬
‫סוציאליסטי אוטופי על המציאות‪ .‬כבר באוקטובר ‪ ,1924‬בנאום‬
‫פומבי שנשא בירושלים‪ ,‬יצא נשיא ההסתדרות הציונית חיים ויצמן‬
‫בהתקפה על העולים החדשים תוך שהוא מתייחס לאיכותם הפחותה‬

                   ‫לכאורה ולחוסר המחויבות האידיאולוגית שלהם‪4.‬‬
‫לשינוי הזה היו משמעויות פוליטיות מרחיקות לכת‪ .‬ב־‪ 1923‬פרש‬
‫זאב ז'בוטינסקי מההנהלה הציונית וב־‪ 1925‬הוא הקים את התנועה‬
‫הרוויזיוניסטית‪ ,‬ערש הלידה של הימין הפוליטי בישראל‪ ,‬אשר דגלה‬
‫בקו תקיף יותר כלפי ממשלת המנדט והתנגדה לסוציאליזם‪ .‬רבים‬
‫מתומכי התנועה הגיעו לישראל בעליות הרביעית והחמישית‪ ,‬והיא‬

                     ‫צברה פופולריות בעקבות גלי ההגירה החדשים‪.‬‬
‫שאלת הגותו הכלכלית של ז'בוטינסקי נידונה בשלל ספרים‬
‫ומאמרים‪ .‬נראה שכתביו לא היו עקביים במיוחד בכל מה שקשור‬
‫למתח בין חירות ושוויון‪ ,‬ובייחוד באופן שבו מושגים אלו מתבטאים‬
‫בפועל במדיניות כלכלית‪ ,‬ועל כן כיום גם פעילים משמאל וגם‬
‫פעילים מימין מסוגלים לנכס לעצמם את רעיונותיו‪ 5.‬מצד אחד האמין‬
‫ז'בוטינסקי שאיגודי עובדים הכרחיים‪ ,‬ושאחד מתפקידיה החשובים‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79