Page 79 - 16222
P. 79

‫ תודלי תולחמ ‪|79‬‬

‫החקלאיים‪ .‬כפי שראינו בפרק הראשון‪ ,‬נדודיהם התכופים של אבותינו‬
‫הובילו אותם להשקיע בהון אנושי על חשבון הון פיזי ולהתמחות‬
‫במקצועות עירוניים ומסחריים; האמונה החדשה של מנהיגי הציונות‬
‫גרסה שאם מטרתנו היא להפסיק את הנדודים ולחבר את העם היהודי‬
‫לאדמה ספציפית‪ ,‬עלינו גם לשנות את המקצועות שהיהודים אוחזים‬

                                 ‫בהם ולגרום להם לעבור לחקלאות‪.‬‬
‫אבל לא כל בני העליות הראשונות אחזו באמונה הזאת‪ .‬היו בהם‬
‫גם מי שרצו להמשיך לעסוק בארץ במקצוע שרכשו בגולה‪ ,‬ולגור‬
‫בסביבה העירונית שאליה היו מורגלים‪ .‬שאיפותיהם של עולים‬
‫כאלה הובילו ב־‪ 1909‬להקמת "העיר העברית הראשונה"‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫עקיבא אריה וייס‪ ,‬האיש שיזם את הקמת תל אביב‪ ,‬היה במקורו‬
‫בעל בית מלאכה משגשג בעיר גרודנו בבלרוס וחובב אדריכלות‪.‬‬
‫חבר נוסף בקבוצת היזמים וראש העיר הראשון של תל אביב‪,‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬היה מהנדס כימיה אשר הגיע לארץ ישראל בשנת‬
‫‪ 1892‬בשליחות הברון רוטשילד כדי להקים מפעל לבקבוקי זכוכית‪.‬‬
‫גם בין האחרים אשר חלקו את החזון הזה‪ ,‬ונמנו עם מייסדי תל אביב‪,‬‬
‫ניתן למצוא רבים מבני השכבות הבורגניות‪ ,‬העשירות והמשכילות‬
‫יותר של יהודי אירופה‪ 11.‬הם לא התעניינו כל כך בייבוש ביצות‬
‫ובעבודה חקלאית‪ ,‬ולא בהקמת בתי תפילה לשם קירוב הגאולה‪,‬‬
‫אלא בהקמת עיר אירופית מודרנית בארץ ישראל‪ ,‬שבה יוכלו לעבוד‬
‫במקצועם בתור סוחרים‪ ,‬תעשיינים‪ ,‬מורים‪ ,‬מוזיקאים‪ ,‬מלונאים‬

                                                               ‫ועוד‪.‬‬
‫בעליות הראשונות לא היה משקלם של בעלי ערכים בורגניים‬
‫מהסוג הזה רב‪ ,‬אך כפי שראינו מצב העניינים השתנה תודות‬
‫לחסימת ההגירה לארצות הברית ב־‪ .1924‬כשנה לאחר מכן פרסם‬
‫חיים ארלוזורוב מאמר שעסק בעלייה הרביעית‪ ,‬וסיכם בקצרה‬
‫רבות מההשקפות הרווחות בנוגע לבני העלייה ההיא ולהשפעתם‬
‫על התפתחותן של הערים הגדולות‪ 12.‬בתיאור של ארלוזורוב‬
‫ניכרת הערכה למספר הגדול של העולים‪ ,‬אך גם דאגה מההשפעות‬
‫הכלכליות של העלייה (בהן עליית מחירים של מצרכים‪ ,‬דירות‬
‫וקרקעות) ומאופיים של העולים‪" .‬צריך לציין בתורת עובדה ראשונה‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84