Page 72 - 16222
P. 72

‫‪ 72‬כסף כחול לבן|‬

‫העבודה" מידי הערבים‪ ,‬כהמשך לקריאתם של אהרון דוד גורדון‬
‫והוגים אחרים‪ ,‬היא פן יוצא דופן של הסוציאליזם הישראלי‪ :‬שלא‬
‫כמו סוציאליסטים בחברות אחרות‪ ,‬עבור רוב הסוציאליסטים בישראל‬
‫המאבק המעמדי היה משני למאבק הלאומי‪ .‬ההתאגדות נועדה להשיג‬
‫מטרות לאומיות‪ ,‬ולאו דווקא להתמודד מול בעלי ההון שבקושי היו‬
‫קיימים באותה התקופה‪ ,‬או לשנות את הארגון החברתי מהיסוד‪ .‬זאת‬
‫היתה ההשקפה של רוב ההוגים והמנהיגים של התנועה הציונית ושל‬

                                       ‫מדינת ישראל בראשית דרכה‪.‬‬
‫המכשיר העיקרי אשר נועד לקדם את מימוש האידיאולוגיה‬
‫הסוציאליסטית בישראל היה ארגוני העובדים‪ .‬כבר בסוף המאה ה־‪19‬‬
‫נעשו בארץ ניסיונות התאגדות של קבוצות פועלים קטנות ובשנת‬
‫‪ 1903‬הוקם ארגון העובדים הראשון בארץ — הסתדרות המורים‪.‬‬
‫ארגונים נוספים שיצרו מסגרות שיתופיות עבור פועלים‪ ,‬ואשר‬
‫מקצתם היו משויכים באופן פוליטי למפלגות שונות ומקצתם לא‪,‬‬
‫הוקמו בימי העלייה השנייה‪ .‬אחרי מלחמת העולם הראשונה צברה‬
‫המגמה תאוצה‪ .‬דוד בן גוריון‪ ,‬יוסף טרומפלדור‪ ,‬ברל כצנלסון ואחרים‬
‫דחפו לאיחוד הארגונים השונים‪ ,‬ובדצמבר ‪ 1920‬הוקמה ההסתדרות‬
‫הכללית בתור גוף על־מפלגתי‪ .‬מאז ועד היום ההסתדרות היא אחד‬
‫המוסדות המרכזיים מבחינת ההשפעה על רמת החיים בישראל‪ ,‬ולכן‬

                           ‫נקדיש לה כמה פרקים גם בהמשך הספר‪.‬‬
‫מבחינתם של בן גוריון ועמיתיו‪ ,‬ההסתדרות לא היתה אך ורק‬
‫איגוד עובדים גדול‪ ,‬בדומה לאיגודי העובדים שהתקיימו במדינות‬
‫רבות; היא היתה החזון‪ ,‬היסוד אשר עתיד להחזיק מדינה שלמה‪,‬‬
‫והמכשיר המרכזי להוצאה לפועל של שלל אשליות שליטה‪ .‬ארגוניה‬
‫הקיפו את כל תחומי החיים‪ ,‬וכללו מלבד איגודים מקצועיים גם‬
‫מוסדות בריאות‪ ,‬מוסדות תרבות ואמנות‪ ,‬כלי תקשורת‪ ,‬ארגוני ספורט‪,‬‬
‫תנועות נוער ועוד‪ .‬בשנים שלאחר הקמתה היתה ההסתדרות מעורבת‬
‫בהקמה ובניהול של מפעלים כלכליים מגוונים‪ ,‬שאורגנו במסגרת‬
‫"חברת העובדים"‪ ,‬בהם בנק הפועלים‪ ,‬חברת הביטוח "הסנה"‪ ,‬קונצרן‬
‫"כור"‪" ,‬סולל בונה"‪" ,‬אגד"‪" ,‬דן"‪" ,‬הארגז"‪" ,‬תנובה" ו"צים"‪ .‬כך‬
‫הפכה ההסתדרות עד מהרה למעסיק הגדול ביותר במשק‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77