Page 86 - 16222

‫‪ 86‬כסף כחול לבן|‬

‫שלהן‪ ,‬ושיעור העובדים בחקלאות הלך ופחת‪ .‬באירופה גדל שיעור‬
‫המתגוררים בערים מ־‪ 10‬אחוז בשנת ‪ 1800‬ל־‪ 17‬אחוז בשנת ‪,1850‬‬
‫‪ 29‬אחוז בשנת ‪ 1890‬ו־‪ 52‬אחוז בשנת ‪ 22.1950‬בארצות הברית‪ ,‬אשר‬
‫אופיינה בשטחים חקלאיים נרחבים ופוריים שלא נדרש לשחד פקידים‬
‫עות'מנים כדי לקנות אותם‪ ,‬שיעור המתגוררים בערים עמד על ‪6‬‬
‫אחוזים בשנת ‪ 15 ,1800‬אחוז בשנת ‪ 40 ,1850‬אחוז בשנת ‪ 1900‬ו־‪64‬‬
‫אחוז בשנת ‪ .1950‬גם בשאר מדינות העולם התרחשו תהליכים דומים‪.‬‬
‫אך כדי לחזות את המגמות הללו נדרשו חזון ויכולת ייחודית‬
‫להבין את רוח הזמנים המשתנה‪ .‬אחד האנשים שניחנו ביכולות האלה‬

‫היה בנימין זאב הרצל‪ .‬וכך הוא כתב עוד בשנת ‪23:1896‬‬

‫ואולם כל האומר להפוך את כל היהודים לאיכרים טועה טעות‬
‫גדולה‪ .‬האיכרים הם שדרה תולדית ונוכרים הם במלבושיהם‪,‬‬
‫אשר נשארו ברוב הארצות כאשר היו לפני לפי שנים‪ ,‬ובכלי‬
‫עבודתם‪ ,‬שלא שונו טבעם וצורתם מדורות קדומים‪ .‬האת‬
‫והמחרשה אשר ביד האיכר נושנות הן‪ ,‬הוא עוד זורע מתוך‬
‫הסינור והמטפחת‪ ,‬עודנו קוצר בחרמשו‪ ,‬דש וחובט במקלו‬
‫כמלפנים‪ .‬ואנחנו הלא נדע‪ ,‬כי הדברים האלה נעשים עתה‬
‫על ידי מכונות‪ .‬גם שאלת עבֹודת האדמה היא בכלל שאלת‬
‫המכונות‪ ,‬ועתידה אמריקה לנצח את אירופה כבלוע בעלי‬

‫הקרקעות הגדולים את הקטנים מהם‪.‬‬
‫תמונת האיכר היא אפוא בימינו כצל עובר‪ ,‬ועוד מעט‬
‫תעבור מן העולם‪ .‬ואם יעמלו עתה בכל עוז לתת קיום למעמד‬
‫האיכרים‪ ,‬רק מפני נימוקים שבפוליטיקה עושה כזאת כל מי‬
‫שמוצא בו חפץ‪ .‬להוסיף עתה איכרים חדשים על הישנים‬
‫בדמותם ובתבניתם הוא מן הנמנע‪ ,‬דבר הבל ורעות רוח‪ .‬אין‬
‫ביד כל איש‪ ,‬אף בכוח הון עצום‪ ,‬להסב את התרבות אחורנית‬

‫בחוזקת היד‪.‬‬

‫הרצל לא היה היחיד שהבחין בכך‪ .‬דוד הורוביץ‪ ,‬מי שהיה לימים‬
‫המנכ"ל הראשון של משרד האוצר והנגיד הראשון של בנק ישראל‪,‬‬