Page 162 - 14322
P. 162

‫‪ | 162‬סמנתה יאנג‬

‫על חיי‪ .‬הנחתי להורים שלי ול ֲעברי להכתיב את ההחלטות שלי‬
‫ולשלוט בהן בכל פעם שפעלתי להשאיר את חיי בטוחים ושמרניים‬

                                                          ‫ומאופקים‪.‬‬
‫הרמתי את מבטי אל פניו המחוספסות של קיילב‪ ,‬אל זוג השפתיים‬
‫שגרם לי להרגיש דברים שאף גבר מעולם לא עורר בי‪ .‬ולא יכולתי‬
‫לתאר לעצמי שלעולם לא אטעם אותן שוב‪" .‬נשמע לי טוב‪ ",‬לחשתי‪,‬‬

                                            ‫והרגשתי זוהרת מבפנים‪.‬‬
‫הוא הרכין את ראשו לעברי‪ .‬הנשיקה היתה איטית‪ ,‬טעונה‪ ,‬סקסית‪,‬‬
‫והרגשתי שאוכל לישון טוב בידיעה שהוא יתגעגע לכל זה כשהוא‬

                                                   ‫יחזור לסקוטלנד‪.‬‬
                ‫צלצול הטלפון הרס את הרגע‪ ,‬קטע את הנשיקה‪.‬‬
              ‫חפנתי את לחיו העוקצנית בכף ידי‪" .‬כדאי שתלך‪".‬‬

                                             ‫"הלילה‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬
                                                ‫"הלילה‪ ",‬עניתי‪.‬‬

                             ‫קיילב הינהן בסיפוק‪" .‬אותה שעה‪".‬‬
                                                     ‫"אני אבוא‪".‬‬

‫קיילב נעץ בי מבט יוקד אחרון‪ ,‬חצה את החדר‪ ,‬פתח את הדלת‬
                             ‫ויצא‪ .‬יכולתי רק להסתכל עליו מתרחק‪.‬‬

‫לאחר שהוא הלך‪ ,‬המציאות התפרצה שוב לתוך חיי ונשארה שם‪.‬‬
                                                         ‫קרה נס‪.‬‬

‫מצאתי את עצמי מרגישה משהו כלפי גבר‪ .‬למעשה‪ ,‬אולי אפילו‬
                              ‫רוצה לנסות ליצור איתו משהו אמיתי‪.‬‬

   ‫ובמקרה הוא הגבר הכי ישיר ופוחד ממחויבות שפגשתי מימי‪.‬‬
   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167