Page 173 - 14322
P. 173

‫להילחם או לברוח ‪|173‬‬

‫צעדנו בדממה לאורך הרחוב לכיוון המזראטי‪ .‬הוא הרפה מידי כדי‬
           ‫לפתוח לי את הדלת‪ ,‬ואני נכנסתי ומיד התרווחתי במושב‪.‬‬

‫לא‪" .‬לחיי סקוט" בהחלט לא היה הסצנה שלי‪ .‬ולראות את הרפר‬
‫נבהלת מאיזו מעריצה ואז נבגדת בידי החבר שלה ממש לא היתה‬

                                                        ‫הסצנה שלי‪.‬‬
‫ברגע שקיילב נכנס למכונית ונסע משם‪ ,‬נאנחתי‪" .‬אני מצטערת‪.‬‬

                                                   ‫זה היה לא נעים‪".‬‬
‫"את נראית מודאגת מהרפר‪ .‬הבחור הזה לא מוצא חן בעינייך?‬

              ‫אנחנו יכולים לחזור לשם ולקחת אותה אם את רוצה‪".‬‬
‫הכרת תודה ומשהו אחר שלא רציתי לנתח הציפו אותי בחמימות‬
‫לשמע ההצעה שלו‪" .‬לא‪ ,‬היא ילדה גדולה‪ .‬אני רק מקווה שהיא‬
‫יודעת מה היא עושה‪ .‬לא מתאים לה לתת לאיזו בחורה גועלית‬
‫להתנהג כאילו היא לא קיימת‪ .‬או לתת לגבר לרדת עליה בגלל‬
‫שהיא עובדת קשה‪ .‬היא סיפרה לי שווינס שונה‪ .‬אני חשבתי שווינס‬

                                                             ‫שונה‪".‬‬
‫קיילב המשיך להסתכל על הכביש אבל חייך כשאמר‪" ,‬טוב‪ ,‬את‬

                                 ‫טיפלת בבחורה הגועלית בשבילה‪".‬‬
                                ‫חייכתי‪" .‬זה היה מבדר בעיניך?"‬
          ‫"כן‪ ".‬הוא שלח לי חיוך שובב‪" .‬כן‪ ,‬את מבדרת אותי‪".‬‬
‫כשעלתה בי הרגשה שלא רציתי להודות בקיומה‪ ,‬אבל בו בזמן‬
‫לא יכולתי להתעלם ממנה‪ ,‬מצאתי את עצמי כ ֵמהה לקחת את קיילב‬
‫הביתה‪ .‬להתעורר במיטה שלי ולראות אותו ישן שם‪ .‬לשתות איתו‬

                                                   ‫קפה במטבח שלי‪.‬‬
‫המחשבות היו מסוכנות‪ ,‬ועם זאת עיקשות‪" .‬למה שלא אארח‬

                         ‫אותך אצלי הלילה? אתה תוכל‪ ...‬להישאר‪".‬‬
‫ידיו התהדקו סביב ההגה‪ ,‬והשעשוע בעיניו גווע במהירות‪.‬‬

                                                           ‫"אווה‪"...‬‬
‫"אל תתנהג כאילו שזה יותר ממה שזה‪ ",‬מיהרתי לומר‪ ,‬ולפתע‬
‫הפחד שלו ממחויבות ממש הרגיז אותי‪" .‬זה עדיין רק סקס‪ ,‬אבל הפעם‬
‫אף אחד מאיתנו לא חייב לצאת מהמיטה באמצע הלילה‪ .‬אם תירדם‬
   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178