Page 170 - 14322
P. 170
| 170סמנתה יאנג
בפעם הראשונה שהרפר סיפרה לי בן כמה החבר שלה ,הייתי
סקפטית .גברים גם ככה ילדותיים ,אז לא בדיוק התלהבתי למחשבה
שהיא יוצאת עם מישהו שהתחיל לשתות באופן חוקי רק לפני שנה.
אבל היא הבטיחה לי שהזמן שווינס בילה בבתי אומנה והמצבים
שנקלע אליהם עשו אותו לבוגר יותר מגילו .הוא הבחור הראשון
שהיא סיפרה לו על העבר הטראומטי שלה ,מפני שהרגישה שדווקא
הוא יבין אותה.
התחלתי לחשוד שהחברה שלי מתאהבת לראשונה.
קיילב רק הינהן בתגובה והמשיך להקשיב ללהקה .כולנו הקשבנו.
בסוף ההופעה שלהם האוזניים שלי כבר צילצלו ,היה לי חם מדי,
וכפות הרגליים שלי התחילו לכאוב מעקבי הסטילטו .כנראה יש סיבה
טובה לכך שרוב הנשים שם היו במגפיים ,כמו הרפר.
לא הופתעתי מכך שווינס הפעיל את קסמו האישי והצליח להשיג
לנו שולחן פנוי ,לאחר שפילס את דרכו מבעד לקהל המריע ,נוטף
זיעה .הוא הציג אותנו בפני שלושת חברי הלהקה שלו ,שהיו דומים
כל כך עד ששכחתי מי זה מי שתי שניות אחרי ההיכרות .הם עזבו
אותנו לטובת כמה בנות שהשתוקקו לפגוש אותם .וינס כרך את זרועו
סביב הרפר והצמיד אותה אליו ,לוגם מהבירה שלו מעבר לשולחן,
מולי ומול קיילב.
"אז ,קיילב ,מאיפה אתה בסקוטלנד?" שאל וינס.
"אני גר בגלזגו .נהניתי מהמוזיקה שלך ,דרך אגב".
וינס חייך" .הי ,תודה .אני ממש שמח לשמוע".
חלקתי מבט עם הרפר ,ידעתי שהיא חושבת מה שאני חושבת.
שאנחנו יכולות לשבת פה כל הלילה ולהקשיב לשני הגברים הלוהטים
האלה עם המבטאים הלוהטים שלהם מדברים ביניהם .העובדה
שהתנהגנו כמו שתי בנות טיפוסיות כמעט הצחיקה אותי.
השיחה זרמה על אף החיים הכל כך שונים שלנו .דיברנו על מוזיקה
והשווינו בין גלזגו לבוסטון ,עד שבחורה גבוהה בשמלה שחורה
צמודה ,הרבה שיער אדום והרבה מחשוף הפריעה לנו בחוצפתה .הוא
הניחה את ידה על השולחן ורכנה לעבר וינס ,כך שהוא קיבל נקודת
