Page 169 - 14322
P. 169
להילחם או לברוח |169
את השאפתנות והכישרון שלו ,ושמחתי בשבילה על שסוף־סוף מצאה
גבר שככל הנראה לא נטר לה טינה על השאיפות שלה.
"הי —" המיקרופון הרעיש כשקולו הצרוד של וינס הידהד
סביבנו" .תודה שבאתם הלילה .אם אתם עדיין לא יודעים ,לנו
קוראים 'ס ֵטייט א ֹוף ְּפליי' ".ואז הוא פרט על הגיטרה שלו ,והאורות
כבו .הלהקה התחילה לנגן .די חיבבתי את המוזיקה של וינס .היא
היתה קרובה יותר לאינדי רוק ,הצליל שלה קצת הזכיר לי את
"קינגס אוף לאון" .לווינס היה אותו קול צרוד וסקסי כמו של
ֵקיי ֶל ּב פ ֹול ֹו ִויל ,והיה לי קל להבין איך הרפר נשבתה בקסמו בלילה
שהם נפגשו .היא היתה בבר בקיימברידג' עם כמה חברים חובבי
מוזיקה ,כששמעה את הלהקה של וינס מנגנת לראשונה .היא סיפרה
לי שנדלקה עליו כפי שמעולם לא נדלקה על אף אחד .הוא ראה
אותה בקהל ,היה להם קשר עין ממש לוהט ,ובתום הסט שלו הוא
פילס את דרכו בקהל עד שהגיע אליה ושאל אם יוכל להזמין אותה
למשקה.
והשאר היסטוריה.
שמחתי בשביל החברה שלי ,אבל גם קינאתי בה קצת ,כי היא
היתה אמיצה דיה להכניס את עצמה למערכת יחסים .הרפר עברה
דברים קשים יותר משיכולתי להעלות על דעתי ,ובכל זאת העבר לא
ריסן אותה כפי שריסן אותי.
קינאתי באומץ שלה.
"הם טובים ",אמר קיילב בקול בלי להסוות את ההפתעה שלו.
"כן ,הם טובים ".הרפר חייכה" .לגבר שלי יש עתיד!"
"כמה זמן הם כבר עושים את זה?" קיילב שאל אותה בצעקה כדי
שהיא תשמע אותו מעל למוזיקה.
"בערך שנה!" היא צעקה בחזרה" .וינס היה בכמה להקות ,אבל
החבר'ה האלה ממש מתואמים .וינס כותב את השירים .בהתחשב
בגילו ,המוזיקה ממש מדהימה אותי".
"בגילו?"
"כן ,הוא צעיר ממני .רק בן עשרים ושתיים".
