Page 194 - 14322
P. 194
| 194סמנתה יאנג
"היא ידעה ,ניק? היא ידעה על האישה האחרת?"
"נשים אחרות ",הוא לחש" .הן נראו כמוך".
לפתע הכול התחיל להתבהר ,ונתקפתי בחילה .ניק חשב שהוא
אהב אותי ,אבל זאת לא היתה אהבה .זאת היתה התאהבות עיוורת
שהוא מעולם לא הצליח להיפטר ממנה .שוב ושוב הוא יצא למסע
של הרס עצמי בחיפוש אחר משהו שלא קיים .וגרר גם את ג'ם איתו.
לצד הבחילה הרגשתי עצב קשה מנשוא על חברתי האבודה ,וצורך
דוחק להעיף את האלמן שלה מהעיניים שלי" .היא היתה סולחת לך",
לחשתי בתשובה" .היא ויתרה על הרבה בשבילך ,וג'ם היתה צריכה
להאמין שהיית שווה את זה".
"היא כל כך רצתה תינוק .היא חשבה שזה יקרב בינינו .הרגתי
אותה ".הוא התייפח פתאום.
נרתעתי .השפלתי את עיני אל השולחן .הכאב שגאה בחזי בגלל
ג'ם היה כמעט כבד מנשוא" .היא אהבה אותך .רק תזכור את זה".
"תגידי לי שאת מבינה ,אווה ,בבקשה .תגידי שאת מבינה עכשיו.
שאת יודעת שבאמת אהבתי אותך .אני חושב שאני עדיין —"
"לא ".נעצתי בו מבט נזעם" .תכניס את זה טוב לראש שלך ומיד,
ניק ,ואז ֵלך מפה ואף פעם אל תחזור .אתה לא מכיר אותי .מעולם לא
הכרת אותי .תשכח אותי ותמשיך עם החיים שלךֵ .לך הביתה ותתאבל
על אישה שאני מוכרחה להאמין שאהבת בדרכך העלובה .ואז תשכח
מהעבר .אני שכחתי ,ניק .אני לא אומרת את זה כדי להיות אכזרית.
אני אומרת את זה לטובתך — אני לא אוהבת אותך .אני בכלל לא
מחבבת אותך .חלק בי רוצה לכעוס עליך בשביל ג'ם .אבל לא מגיע
לך לקבל את הרגש הזה ממני .אז ברגע שתצא מהדלת הזאת ,אתה
תהיה רק זיכרון".
לרגע הוא עמד שם והסתכל עלי ,כאילו הוא לא מסוגל להאמין
שככה זה נגמר .האם הוא באמת עד כדי כך שוגה באשליות? האם הוא
האמין שיהיה לזה סוף אחר?
"אמא שלך חשבה"...
"אמא שלי חשבה מה?" שאלתי בעייפות.
