Page 189 - 14322
P. 189

‫‪17‬‬

‫"אני קצת מופתע שהסכמת להיפגש איתי‪ ,‬אבל שמח‪ ",‬אמר ניק ברגע‬
                                     ‫שפול הכניס אותו למשרד שלי‪.‬‬

‫הינהנתי אל פול בתודה‪ ,‬והוא מיד הסתלק‪ .‬ואז קמתי מהכיסא‬
                                       ‫וסימנתי לניק להתיישב מולי‪.‬‬

‫הוא התיישב‪ ,‬הביט על המשרד‪ ,‬ספג הכול בסקרנות‪ .‬בשבת‬
‫בלילה לא שמתי לב לזה‪ ,‬אבל ניק רזה‪ .‬עד כדי כך שעצמות לחייו‬
‫בלטו מהפנים‪ ,‬שפעם היו נעריות‪ .‬בילדותנו‪ ,‬כל הבנות רצו לצאת‬
‫עם ניק כי הוא היה יפה באופן מושך להפליא‪ ,‬אבל היה בו גם משהו‬
‫מחוספס‪ .‬שיער כהה‪ ,‬עיניים כהות מלאות רגש‪ ,‬ריסים ארוכים‪,‬‬
‫עור שזוף‪ .‬הוא היה גבוה כמעט כמו קיילב — גבוה‪ ,‬רזה ושרירי‪.‬‬
‫כשהוא התקרב אלי במסדרונות בית הספר בצעדים בטוחים‪ ,‬חשבתי‬
‫לעצמי בטמטום של נערה‪ ,‬כמה מזל יש לי שניק בחר לאהוב דווקא‬

                                                               ‫אותי‪.‬‬
                                       ‫אלא שהוא לא אהב אותי‪.‬‬

                                                    ‫הוא חשק בי‪.‬‬
‫כשחשבתי על זה‪ ,‬הבנתי שהוא מעולם לא החמיא לי על שום‬
‫דבר מלבד הפנים והגוף שלי‪ .‬הוא מעולם לא אמר לי שאני חכמה או‬
‫מצחיקה או טובת לב‪ .‬הוא תמיד רק לחש לי באוזן כמה יפה וסקסית‬
‫אני‪ ,‬כמה הוא אוהב את העיניים שלי‪ ,‬את החיוך שלי‪ ,‬את הרגליים‬

                                                ‫שלי‪ ,‬את התחת שלי‪.‬‬
                                       ‫אתם מבינים את העיקרון‪.‬‬
   184   185   186   187   188   189   190   191   192   193   194