Page 187 - 14322
P. 187
להילחם או לברוח |187
דפוקה ,שלא אכפת לך מה הוא חושב .שאת יודעת שאת לא אשמה,
ושהוא יכול לחיות את שארית החיים שלו בלי לסלוח לך ,אם זה
מה שהוא רוצה ...כי מבחינתך הוא רק זיכרון שלא אכפת לך מספיק
לסלוח לו".
נשימתי נעתקה לנוכח העוצמה שלו .הבנתי שעצתו של קיילב
קלעה למטרה .ניק באמת צריך לדעת שאין לו השפעה עלי .לא עוד.
הינהנתי באיטיות" .אתה צודק .אתה כל כך צודק ".תפסתי את היד
שלו ונישקתי בתודה את מפרקי האצבעות הגדולים .הוא היה כל כך
אדיב ,כל כך נדיב ,כשהקשיב לי כך בלי לשפוט .אבל אז חשבתי על
מה שהוא סיפר על המשפחה שלו ,ותהיתי עד כמה המשפחה שלי
בטח נראית לו מטורפת .פלטתי את המחשבות שלי לפני שהצלחתי
לעצור את עצמי" .אתה בטח חושב שהמשפחה שלי משוגעת .שלך
נשמעת כל כך מושלמת".
לשמע נימת העצב בקולי ,עיניו של קיילב התעמעמו בצער" .אין
דבר כזה משפחה מושלמת ,אווה".
נדרכתי כשהבנתי שהצער לא נועד לי ,אלא ...אלוהים ,הוא הצטער
על עצמו" .קיילב?"
הוא ניענע את ראשו" .לא משנה .ארוחת בוקר?"
מיאנתי להרפות מידו" .מה קרה למשפחה שלך?" הוא היסס ,וליבי
הלם בכוח" .אתה יכול לספר לי .אחרי מה שסיפרתי לך לפני רגע,
ברור לך שאתה יכול לספר לי הכול .ידידים מספרים דברים אחד
לשני".
"זה לא סיפור שמח ".קיילב מיאן להביט בעיני .ליבי פעם בחוזקה.
"מה קרה לך ,קיילב?"
"לא לי ".הוא ניענע את ראשו" .טוב ,לי ,כן .אבל לכולנו ".לבסוף
הוא הסתכל עלי ,עיניו ברקו בעצב שגרם לי ללחוץ את ידו בחוזקה.
"קווין ,האח שהזכרתי מוקדם יותר"...
"כן?"
"הוא מת ,אווה .הוא מת בגיל שמונה־עשרה .הוא היה מסומם.
נכנס מתחת לגלגל של מכונית".
