Page 185 - 14322
P. 185
להילחם או לברוח |185
נדרש לי הרבה מאוד זמן אחר כך להבין שהוא טעה .שמה שהוא אמר
לא נכון .יש לי חסרונות ,אבל לא החסרונות האלה .הוא פשוט רצה
שזאת תהיה האמת ,כי הוא לא רצה להיות הנבל בכל הסיפור הזה.
שניהם לא רצו את זה ,אז איכשהו הם האשימו אותי .כאילו כל השנים
האלה גנבתי את ניק מג'ם והפרדתי ביניהם .ההורים שלי פשוט אמרו
לי להתגבר על זה .פשוט תתגברי על זה! האנשים היחידים שהייתי
אמורה לבטוח בהם רצו שפשוט אתגבר על זה.
"האדם היחיד שעמד לצידי היה דוד שלי .הוא הטיס אותי לבוסטון
ועזר לי למצוא עבודה ולפתוח דף חדש".
כשקיילב דיבר ,קולו היה מחוספס" .ואז היית צריכה לטוס הביתה
להלוויה של ג'מה".
נאנחתי ברעד" .כל החברים שלנו מפעם נעצו בי מבטים נגעלים
כל הזמן ,התלחששו מאחורי הגב שלי שהם לא מאמינים שהיתה לי
החוצפה לבוא .זה היה קשה בפני עצמו ...אבל ניק החליט להשפיל
אותי באשכבה ולשפוך עלי את כל הזעם והצער שלו".
"מה הוא עשה?"
"הלכתי במסדרון בבית שלהם ונתקלתי בו בטעות .המשקאות
שהוא החזיק נשפכו על השטיח הבהיר ,והוא פשוט התפוצץ .הוא
התחיל לצעוק עלי ,לשאול אותי מה אני עושה שם .הוא אמר לי שג'ם
מתה במחשבה שהרומן היה כולו באשמתה .שהיא מעולם לא סלחה
לעצמה אף על פי שזאת לא היתה רק אשמתה .הוא אמר שזאת היתה
גם אשמתו ואשמתי .אבל שאני לא יכולתי להניח לזה ,לא יכולתי
לסלוח לה .שהייתי מלאה ביותר מדי שנאה ומרוכזת מדי בעצמי.
והוא אמר שאני יכולה לחיות את שארית חיי בידיעה שהוא לעולם
לא יסלח לי".
קיילב התיישב מיד ,עיניו רשפו" .לא באמת קנית את הבולשיט
הזה ,נכון?"
נשפתי בבוז" .ברור שלא .אבל שאר האנשים שם קנו אותו .הם
פחות או יותר דחפו אותי מהבית בזמן שההורים שלי צפו מהצד
במבוכה ולא נקפו אצבע להגן עלי .אני לא מי שהייתי אז ,קיילב .כן,
