Page 186 - 14322
P. 186

‫‪ | 186‬סמנתה יאנג‬

‫אני מרגישה אשמה שהיא מתה בלי שסלחתי לה‪ ,‬כי יכולתי לסלוח‬
‫לאור הידיעה שהיא הרגישה אחראית להרס העתיד שתיכננתי‪ .‬אבל‬
‫הוא? הוא מעולם לא הודה שהוא הצד האשם‪ .‬הוא תמיד ניסה להתנהג‬
‫כאילו אני הרעה בסיפור הזה‪ ,‬מפני שזה גרם לו להרגיש טוב יותר‪.‬‬
‫הוא פחדן‪ ".‬ניענעתי את ראשי בתמיהה‪" .‬אני נזכרת במה שהיה ומנסה‬
‫להבין את זה — מנסה להבין איך פיספסתי את העובדה‪ ,‬שעמוק בפנים‬

                                                  ‫הוא חתיכת חרא‪".‬‬
‫קיילב שלח את ידו הגדולה והחמה והחליק אותה אל מתחת‬
‫ל ֹשערי‪ ,‬הניח אותה על עורפי באחיזה יציבה ומרגיעה‪ .‬עיניו הביטו‬
‫לתוך עיני‪ ,‬ריתקו אותי במקומי‪" .‬אל תעשי את זה לעצמך‪ .‬אנשים‬
‫יכולים להיות מומחים בהטעיה כי הם מאוד מסובכים‪ .‬את לא‬
‫הראשונה שלא הבחינה באופי האמיתי של מישהו‪ .‬ולמען האמת‪,‬‬
‫אווה‪ ,‬כשהתחלתם לצאת הוא היה רק נער‪ .‬אנשים יכולים להיות‬
‫נחמדים בתור ילדים‪ ,‬ומשום־מה לגדול להיות בני זונות אנוכיים‪ .‬אז‬

                                            ‫אל תאשימי את עצמך‪".‬‬
‫הינהנתי והענקתי לו חיוך עקמומי כדי להסוות את העובדה שרציתי‬

      ‫לפרוץ שוב בדמעות‪" .‬עדיין שמח שביקשת לשמוע מה קרה?"‬
‫"כן‪ ",‬הוא ענה נחרצות‪" .‬כי עכשיו כשאני יודע את העובדות‪ ,‬אני‬

                  ‫יכול להגיד לך שלדעתי את צריכה לדבר עם ניק‪".‬‬
‫נרתעתי ממגעו בהלם‪" .‬למה שתציע משהו כזה? אתה רואה את‬
‫זה?" התרחקתי ממנו והושטתי יד אל השידה שליד המיטה‪ ,‬שם היו‬
‫התכשיטים שלי‪ .‬הרמתי את צמיד היהלומים שניק נתן לי‪" .‬הוא קנה לי‬
‫את זה‪ .‬ליום הולדת שמונה־עשרה שלי‪ .‬אני עונדת אותו כדי להיראות‬
‫טוב מול הלקוחות שלי‪ ,‬ואני לא יכולה להרשות לעצמי להוציא כסף‬
‫על פאקינג צמיד יהלומים חלופי‪ .‬אני שונאת לענוד אותו מפני שהוא‬
‫תמיד יזכיר לי אותו‪ .‬אבל אני עונדת אותו בכל מקרה‪ .‬וזה הכי קרוב‬

                                      ‫שאי־פעם ארצה להיות אליו‪".‬‬
‫קיילב הזעיף פנים אל הצמיד‪ ,‬אך מבטו הקודר נמס כשהביט‬
‫בעיני‪" .‬אווה‪ ,‬את צריכה להגיד לו מה שאמרת לי‪ .‬גם אם הוא הגיע‬
‫לפה להתנצל‪ ,‬הוא צריך לדעת לפני שהוא אומר עוד מילה אחת‬
   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190   191