Page 213 - 14322
P. 213
להילחם או לברוח |213
שפתיה רעדו" .אני ממש־ממש רוצה שזאת תהיה טעות".
כאב לי עליה ,ונאלצתי למצמץ ולרסן את דמעותי" .אני ממש־ממש
מקווה גם".
"מרק צדפות!" הברמן התפרץ בגסות לרגע הפרטי שלנו והניח
שתי קערות גדולות לפנינו.
שפתיה של הרפר רטטו ,ואני איבדתי שליטה.
שתינו פרצנו בצחוק היסטרי ,מהסוג שמכאיב לצלעות ,מעל
לקערות מרק הצדפות שלנו .לא כי זה היה מצחיק עד כדי כך ,אלא
מפני ששתינו היינו צריכות לצחוק.
כדי שלא נבכה.
