Page 211 - 14322
P. 211
להילחם או לברוח |211
נעצתי בה מבט מלוכלך ,והיא ענתה לי במבט מודאג משלה" .הוא
שואל אותך כבר חמש דקות מה תרצי להזמין ".היא החוותה בידה אל
האזור מולנו ,שם עמד הברמן והסתכל עלי במבט שנראה משועשע
אך קצר רוח" .נו?"
"יכולת להזמין בשבילי ".פניתי אל הברמן" .מרק צדפות ,בבקשה".
הוא נעלם ,השאיר אותנו לשבת בדממה ,מוקפות בפטפטת
הרועשת שמילאה את הבר הצפוף.
"זה בגלל המבטא ,מה?" אמרה הרפר" .גרם לך לחשוב עליו".
העפתי מבט בצמיד שעל מפרק היד שלי" .אלא מה?" ואז משכתי
בכתפי ,כאילו זה לא הפריע לי.
"כן ,בטח .אבל לא נראה לי שזאת הפעם הראשונה שחשבת עליו
בחודש וחצי מאז שהוא נסע .אני פחות או יותר יודעת שאת חושבת
עליו כל הזמן".
גבותי התכווצו" .לא כל הזמן .וכשאני חושבת עליו ,זה רק כי אני
מתגעגעת לסקס".
"למה את משקרת לעצמך?"
הסתכלנו זו על זו ,היא נראתה תקיפה ומרוגזת .בחנתי את פניה
וראיתי שם את האדם היחיד — מלבד דוד שלי — שיכולתי לבטוח בו.
"כי ...אני לא רוצה להיפגע שוב".
הרפר עיכלה את דברי לרגע ,ואז מבטה התרכך בהבנה" .או־קיי".
"או־קיי?"
"או־קיי".
שלחתי את ידי ולחצתי את ידה בתודה ,ואז הרפיתי ממנה
ומילמלתי בציניות" ,אז ,מה דעתך על ה'רד סוקס'?"
היא צחקה ודחקה אותי בכתפה" .יש לי דרך יותר טובה לשבור
את המתח".
"כן?"
"כן .אני שוקלת להיפרד מווינס".
הפטרתי ציוץ קל ומופתע .הרפר חייכה אלי בעקמומיות" .אני
חושבת שהוא משתמש בסמים".
