Page 208 - 14322
P. 208
| 208סמנתה יאנג
"טוב ,כדאי שאזוז ",אמר קיילב פתאום.
שכבנו במיטה שלי ,הסתכלנו על התקרה ,הסדרנו את הנשימה
שלנו אט־אט אחרי כמה סיבובים של סקס אלוהי .הפעם לא היו
מעורבות בו נשיקות רכות או נגיעות מתוקות ,כאילו שנינו היינו
מודעים שעלינו להישאר בגבולות הקשר הזה ,אחרת הלילה הזה
ייראה לנו כמו פרידה רגשנית.
"כן ",עניתי ,אף על פי שעוד היה בי חלק שרצה להושיט את ידי
לצידה השני של המיטה ולבקש ממנו להישאר .מחצתי את החלק הזה,
הזכרתי לעצמי בדיוק למה זה רעיון גרוע .וחוץ מזה ,לא באמת הכרתי
את קיילב .לא עד כדי כך שארגיש כלפיו קשר אמיתי כלשהו.
שקרנית.
הכאב שהרגשתי בחזה כשהוא קם מהמיטה והתחיל להתלבש היה
ממש לא לעניין ,וזה הרגיז אותי.
הוא סוף־סוף הביט בי אחרי שקשר את שרוכי המגפיים שלו.
הבעת פניו לא חשפה דבר מרגשותיו" .אז ,אני אתקשר אלייך כשאבוא
שוב לביקור?"
"בטח .אני אשמח".
לפתע קיילב קימט את מצחו בהיסוס ,נראה לא בטוח בעצמו.
ואז הוא התכופף ,הניח את ידיו על המזרן ונישק אותי .נשיקה רכה,
מתוקה .מלאה חיבה.
ונאלצתי לכבוש את הדמעות שלפתע צרבו בעיני.
הוא העביר את פיו על פי בפעם האחרונה ,ואז התרחק והביט
בעיני .לא יכולתי לפענח את מבטו הנוקב ,מסתורי כתמיד .עשיתי
ככל יכולתי לשמור על ארשת פנים ניטרלית.
"להתראות ,אווה ",אמר ,קולו נמוך וצרוד.
שוב נאבקתי בדמעות הארורות ,הסוויתי אותן בחיוך שקיוויתי
שנראה מחוצף ומלא חיבהַּ " .בי ,סקוטי מניאק שלי".
הוא חייך ,נישק את קצה אפי וקם מהמיטה .עמדתי לקום ,ללוות
אותו החוצה ,אבל הוא סימן לי להישאר במקום" .תישארי .תישני .את
צריכה לקום מוקדם".
