Page 209 - 14322
P. 209
להילחם או לברוח |209
הוא כנראה צדק ,אז נשכבתי שוב במיטה" .נסיעה טובה".
הוא הינהן ,הושיט את ידו לכבות את המנורה ליד המיטה שלי,
וצפיתי בדמותו אפופת הצללים יוצאת מחדר השינה שלי.
לרגע לא שמעתי דבר ,ואז דלת הדירה שלי נסגרה בקליק שבישר
לי שהוא השתמש בבריח.
ניסיתי להירדם ,ידעתי שעוד מוקדם מכדי לקום.
אלא שהמוח שלי לא הניח לי לישון .במקום זה הוא המשיך
לשחזר כל רגע שביליתי עם קיילב סקוט ,שוב ושוב .כל נשיקה ,כל
חיוך שובב ,ואת הרוך העז שעלה בעיניו כשסיפרתי לו על ניק וג'ם.
אף על פי שהדמעות שלי נראו לי בוגדניות ,ושליבי בגד בשכל
הישר שלי ,לא יכולתי לעצור את הבכי .באותו לילה ,הלב שלי ניצח
בקרב.
אבל כשהשעון המעורר שלי צילצל וקמתי להתכונן לנסיעה
לננטקט ,המוח שלי שוב ניסה לתפוס שליטה .והפעם ,הוא ניצח.
קיילב סקוט היה רק זיכרון כיפי ,וכך הוא יישאר .לא היה שום
סיכוי שהרומן שלנו יהפוך למשהו מעבר לזה .התעלמתי אפוא
מהאי־שקט והאי־נוחות שהתבצרו עמוק בקרבי ויצאתי לסלון כדי
להכין קפה .הופתעתי לראות את מה שהונח ליד המכונה.
קופסת קטיפה ,ולצידה פתק .ידי רעדו כשהרמתי את הפתק.
בכתב ידו הגדול ,הגברי והמשורבט הופיעו המילים:
מגיעים לך רק זיכרונות טובים .קיילב.
שמטתי את הפתק בלב הולם והרמתי את קופסת הקטיפה .כשפתחתי
אותה ,פלטתי אנחה חדה למראה הפריט שניצנץ וקרץ מתחת לאורות
המטבח שלי .על הקטיפה השחורה נח לו צמיד היהלומים היפה ביותר
שראיתי מימי .זה שניק נתן לי היה צנוע ,היהלומים בו קטנים בחיתוך
מרובע בשיבוץ שיניים .צמיד היהלומים מפלטינה שקיילב השאיר לי
היה מודרני יותר עם יהלומים גדולים יותר בחיתוך עגול .או־קיי,
וואו.
