Page 234 - 14322
P. 234
22
התעוררתי מקול רשרוש ,וכשהרגשתי את המזרן זז קלות ,התהפכתי
בישנוניות ומיצמצתי עד שהצלחתי לפקוח את עיני .העוויתי את פני
אל שמש הבוקר לשנייה או שתיים ,עד שראיתי לבסוף את קיילב
לובש את מכנסיו.
"בוקר ",מילמלתי.
"בוקר ,בייב ",הוא ענה בשקט ,שלח לי חיוך קטן ומרוצה כשלבש
את החולצה שלו.
כשהמציאות חזרה אלי ,הסתכלתי על השעון המעורר שלי וראיתי
שהשעה רק תשע וחמישה" .אתה הולך? אתה לא רוצה ארוחת בוקר?"
"הבטחתי לג'יימי שנהיה תיירים ביחד היום .אני חייב לחזור".
עצרתי את עצמי מלומר לו ,כמה מתוק מצידו לרצות לבלות עם
אחיו הקטן ,אז רק חשבתי את זה .עד כה ,הראיות העידו שקיילב אח
טוב.
"אבל בואי ניפגש לארוחת ערב ",אמר והתיישב על המיטה כדי
לגרוב גרביים ולנעול נעליים.
עמדתי להסכים ,אבל עצרתי כשנזכרתי שיש לי דייט בערב.
ליאו.
אוי לא.
שאספר לקיילב את האמת ,או פשוט —
הוא הביט בי בשאלה מעבר לכתפו ,וידעתי שלעולם לא אהיה
מסוגלת לשקר לו .אפילו לא שקר לבן קטן" .אני ,אממ ...טוב ,האמת
