Page 230 - 14322
P. 230
| 230סמנתה יאנג
"והמשפחה שלך?" איך תרגיש משפחה שכבר שכלה בן אחד,
כאשר בן אחר שלה עובר לגור כה רחוק?
קיילב השפיל את מבטו לרצפה" .כן ,אתגעגע אליהם .אבל אסע
הרבה הלוך־חזור בשביל העבודה ,אז אני אראה אותם .וחוץ מזה,
כולם רוצים לבקר .אחי ג'יימי כבר פה .הוא מתכוון להישאר איתי
קצת ,ליצור פה דברים חדשים".
ג'יימי היה אמן מדיה חברתית .חיפשתי אותו באינטרנט .הוא לא
חלק תמונות של עצמו ,רק את העבודה שלו ,שהיתה מרשימה למדי.
הבנתי למה הוא מצליח כל כך .האסתטיקה שלו היתה שונה ,משכה
את המבט ,אבל גם היה ביצירות שלו משהו שדיבר לקהל הרחב .כאמן
מדיה מעורבת הוא יצר הרבה פורטרטים וציורי נוף סמי־אבסטרקטיים.
התחלתי לתהות אם אי־פעם אזכה לפגוש את אחיו של קיילב,
ומיד סילקתי את המחשבה ההרסנית ממוחי .עם זה ,היא מיד נרמסה
תחת מחשבה מסוכנת עוד יותר.
או הרגשה ,בעצם.
דקירה של כאב.
"ידעת שאתה חוזר כבר לפני כמה שבועות?"
מי שלא מכיר את קיילב סקוט היה עלול לחשוב ,שהשאלה שלי
והנימה המאשימה שהתלוותה אליה כלל לא משפיעות עליו ,אבל
אני התחלתי להכיר אותו .זיהיתי את הרגש האמיתי שהסתתר מאחורי
האדישות לכאורה.
רוגז.
בכל זאת ,לא יכולתי שלא ללחוץ עליו ,ידעתי שהוא יענה בכנות,
גם אם התשובה שלו לא תמצא חן בעיני" .לא סיפרת לי כי לא היית
בטוח שתרצה להמשיך מאיפה שהפסקנו?"
הוא זז בכיסא שלו וגמע את מה שנשאר מהקפה שלו ,ורק אז הביט
בעיני.
ליבי התחיל לדהור .תהיתי מתי נהייתי כזאת מזוכיסטית,
מישהי שמאתגרת גבר שעלול לפגוע בה ולענות בכנות הנשכנית
האופיינית לו.
