Page 226 - 14322
P. 226
| 226סמנתה יאנג
הוא הרים אותי כאילו הייתי חסרת משקל ,סיחרר אותי והצמיד
אותי אל הקיר .פיו כבש את פי ,ונאנחתי לתוכו ברגש שלא יכולתי
להגדיר אלא כהקלה צרופה.
נשימותינו הכבדות מילאו את חדר השינה ,כשהוא קטע את
הנשיקה התאוותנית והביט בי בכמיהה.
נשימתי רעדה כשאצבעותיו גלשו לתוך התחתונים שלי .עיניו של
קיילב התכהו כשהוא גילה עד כמה אני מגורה ,ותווי פניו נמתחו
בריסון עצמי ...ואז מעט השליטה שעוד היתה לו קרסה.
"בתוך הז'קט שלי .ארנק ",דרש.
הכנסתי את ידי מתחת לדש הז'קט שלו ומצאתי את הארנק חבוי
בכיס הפנימי .ידי רעדו כששלפתי אותו והוצאתי קונדום .החזרתי את
הארנק למקומו וקרעתי את העטיפה בשיניים .קיילב לקח אותו ממני
בקוצר רוח.
הוא פתח את רוכסן מכנסיו ,ונאנחתי בתגובה לחום שקרן ממנו
בין רגלי ,לפני שהרגשתי אותו משעין את כל משקל גופו לעומתי
כדי להצמיד אותי לדלת .ירכי התהדקו סביב מותניו כשהוא השתמש
בשתי ידיו כדי לשים את הקונדום .ואז הוא שלח את ידו אל מתחת
לישבן שלי כדי להרים אותי ,בזמן שידו השנייה גלשה במעלה המותן
שלי ונחה ברכושנות על השד הימני שלי .ראיתי את הניצחון בעיניו
כשהסיט את התחתונים שלי וחדר אלי .תחושת האי־נוחות הקלה
התפוגגה ,התחלפה בעונג שעיקצץ במורד גווי ,עבר ברגלי ,שלח
גלים בבטני כשהוא נע בתוכי.
התנשמנו ונשפנו זה על שפתיו של זה .אחזתי במותניו ,דחקתי בו
לנוע קרוב יותר אלי ,חזק יותר .כאילו לא היה משנה כמה עמוק או
קרוב הוא היה ,זה לא הספיק .כאילו נזקקתי שהוא יחזיר משהו בי
בחזרה למקום ,פיסה ממני שאיבדתי כשהוא עזב.
קיילב כמו הרגיש את הדחיפ ּות שבי או חלק אותה ,והגביר את
הקצב .ראשי עף לאחור אל הדלת ,אבל כעבור שניות ידו כבר גלשה
אל עורפי והרימה אותו.
עיניו בערו לתוך עיני ,ובלי לומר מילה הבנתי את הדרישה שלו.
