Page 228 - 14322
P. 228
| 228סמנתה יאנג
לחדרה אחרי היעדרותנו הברורה ,קיילב אמר לי לחכות לו בסיפון
התחתון ,שהוא יחזיר לה אותו ויספק לה תירוץ כלשהו לכך שעלינו
ללכת.
אחרי נסיעה שקטה במונית לדירה שלי נעצתי מבט בסקוטי הגדול
שישב על הספה הקטנה שלי ,ז'קט החליפה שלו נח על גב הספה ,וכוס
קפה בידו .לא האמנתי עד כמה רציתי לזחול עליו שוב .אבל היו לי
שאלות לשאול אותו ,ותשובות לקבל.
"את רוצה לדעת מה אני עושה שוב בבוסטון?" שאל והרים אלי
מבט מתחת לעפעפיו ,במחווה שגילתה לי שגם הוא היה מעדיף
להתגלגל בין הסדינים כרגע.
איכשהו שכחתי בהיעדרו כמה עז היה הקשר המיני שלנו .עד כה
רק קראתי על משיכה כזאת בספרים וראיתי אותה בסרטים .אבל הנה
היא לפ ַני ,אמיתית לגמרי .והיתה לה תופעת לוואי מרגיזה שגרמה לי
לבלבל בין תאווה למשהו אחר.
או שלא?
לא יכולתי להסיר ממנו את עיני ,ולא רק מפני שרציתי לכרוך את
עצמי סביבו.
התגעגעתי אליו.
התגעגעתי לחיוכו הציני ,לאופיו העז ,לעדינותו המפתיעה ,לכנות
שלו .הוא לא דיבר הרבה ,אבל זה רק גרם לי להקשיב כשהוא סוף־סוף
עשה זאת .רוב מה שאמר היה הגיוני .היתה בקיילב אדיבות בוטה
שהערכתי וכיבדתי .הוא לא היה מושלם ,אין ספק .היתה בו גם רשעות
בוטה .הוא יכול להיות גס רוח וחסר סבלנות ולפעמים גם כן עד כאב.
לכן ידעתי שזאת לא התאהבות .כשמתאהבים במישהו ,לא רואים את
המגרעות שלו .כשזה משהו מעבר להידלקות ,עדיין אכפת לך ממנו
למרות המגרעות .רואים מעבר להן.
אני ראיתי מעבר למגרעות של קיילב.
מעולם לא הייתי בחברתו של גבר ,שגרם לי להרגיש ביטחון וחוסר
ביטחון רגשיים בעת ובעונה אחת .אף פעם לא נאלצתי לנחש איך
קיילב מרגיש לגבי ,כי הוא אמר את זה ישירות ,גם אם רגשותיו איכזבו
