Page 232 - 14322
P. 232
| 232סמנתה יאנג
אלי ,לא רציתי שהנשיקה תסתיים .בין הפיתוי המעמיק שפיו הציע
לדרך שבה אגודליו ליטפו את ְּפנים ירכי ,יכולתי להרגיש את גופי
נמס ,מתוק וכנוע ומוכן אליו.
ידו הימנית זנחה את ירכי ואחזה במפרק ידי השמאלי .מיד ידעתי
שהוא רוצה להניח את ידי במקום בו רצה להרגיש אותה יותר מכול,
מפני שהוא מעולם לא התבייש לומר לי מה הוא צריך ממני .אבל הוא
קפא כשאצבעותיו נגעו בצמיד שלי.
לאכזבתי ,הוא ניתק את הנשיקה המענגת כדי להפנות את ראשו
ולהביט בתכשיט.
עיניו השתהו על צמיד היהלומים לשנייה או שתיים ,ואז התרוממו
ולכדו את מבטי .החיוך הנדיר שניבט מעיניו הקרירות עצר את
נשימתי" .אז ,הוא מוצא חן בעינייך?"
העברתי את מבטי מעיניו אל הצמיד ,מחשש שאם אמשיך להניח
לו לראות אותי ,הוא יביט לתוכי .הוא יראה את האמת שנאבקתי כל
כך להכחיש עתה משהוא חזר.
"מאוד ",לחשתי.
הרגשתי את מבטו מלהיט את פני ,אבל המשכתי להסתכל על
הצמיד.
ואז הוא נישק אותי שוב ,הפעם היתה הנשיקה עזה יותר ,הרוך
נעלם ,התחלף במשהו שכמו ניסה לתבוע עלי בעל ּות .זאת היתה
נשיקה אכזרית ,אלימה ,רכושנית ,ואם כי היא העבירה בי ריגוש
מסוים ,היא גם הרגיזה אותי.
האם הוא חשב שהוא זכה במשהו ,כשענדתי את הצמיד הזה?
האם הוא חשב שאני שלו? כי אף אישה לא באמת שייכת לגבר ,כל
זמן שאינה יודעת אם הוא שייך לה בתמורה .וקיילב סקוט לא היה
שלי.
אז נאבקתי בתביעת הבעל ּות שלו ,הפכתי את הנשיקה לקרב על
עליונ ּות.
לא יכולתי לומר מי מאיתנו עינה וגירה את השני יותר כשאש
פרצה בנשיקותינו ,בלטיפותינו .ידעתי רק ,ככל שהלילה התארך,
