Page 86 - 14322
P. 86

‫‪ 86‬סמנתה יאנג|‬

  ‫היא הבינה את המילים העמומות וצעקה‪" ,‬אני חייבת פרטים!"‬
‫"אלוהים‪ ".‬שמטתי את ידי והרמתי מבט אל התקרה‪ .‬לא יכולתי‬

                                     ‫להביט בעיניה‪" .‬הוא — הוא —"‬
                                      ‫"תפסיקי לגמגם‪ .‬הוא מה?"‬
‫"הוא רק‪ ...‬איך שהוא מיקם אותי‪ ...‬את יודעת‪ ,‬בזווית‪ ,‬ו‪ ...‬נו‪,‬‬
‫הוא ידע מה הוא עושה‪ ,‬או־קיי?" אמרתי הכול במהירות‪ .‬לחיי בערו‬
‫במבוכה‪ .‬סיפרתי להרפר פחות או יותר הכול‪ ,‬אבל תיאור גרפי של‬
                       ‫האורגזמה שלי היה גבול שלא רציתי לחצות‪.‬‬
 ‫היא בחנה אותי בהתפעלות‪" .‬אני חייבת לפגוש את הגבר הזה‪".‬‬
‫"לא‪ ,‬את לא‪ ".‬קמתי עם כוס היין הריקה שלי והלכתי למטבח כדי‬

                                                 ‫להניח אותה בכיור‪.‬‬
‫"את אומרת לי שפגשת גבר מעולה במיטה‪ ,‬ואת לא רוצה לפגוש‬

                                                         ‫אותו שוב?"‬
‫האמת היא שחלק בי רצה‪ ,‬אבל אז נזכרתי במה שהוא אמר על‬
‫המטוס‪ ,‬ושנאתי את זה שיש לו כוח לפגוע ברגשות שלי‪ ,‬גם אם רק‬
‫קצת‪ .‬הסתכלתי עליה‪" .‬הוא רצה‪ ,‬את יודעת‪ ,‬להיפגש איתי שוב בזמן‬
‫שיהיה פה‪ .‬אמרתי לא‪ ,‬כי לא חשבתי שזה חכם‪ .‬ואת יודעת מה הוא‬
‫ענה? הוא ענה לי שלא אדאג‪ ,‬יש הרבה נשים יפות בבוסטון והוא לא‬

                                                        ‫יישאר לבד‪".‬‬
‫תווי פניה היפים של הרפר התעוותו בכעס‪" .‬איזה מניאק!" היא‬
‫קמה והניחה את ידיה על מותניה‪" .‬מי‪ ,‬לעזאזל‪ ,‬הוא חושב שהוא? הוא‬
‫לא יודע איזה מזל היה לו שבכלל הצליח להתקרב אלייך? ַאת אווה‬

                             ‫בריוורט‪ .‬אף אחת לא טובה יותר ממך‪".‬‬
       ‫חום והכרת תודה הציפו את ליבי‪" .‬חוץ מהרפר לי סמית‪".‬‬
‫הצד השמאלי של פיה נמתח בחיוך קודר‪" .‬מה אמרתי לך על‬

                                          ‫שימוש בשם המלא שלי?"‬
‫"אה‪ ,‬חשבתי שזה רק בציבור‪ ".‬לדעתה‪ ,‬העובדה שאמא שלה קראה‬
‫לה על שם הסופרת שכתבה את "אל תיגע בזמיר" היתה מתקתקה‬

                          ‫מדי‪ ,‬וממש לא שיקפה את האישיות שלה‪.‬‬
                  ‫אהבתי את השם שלה‪ .‬לדעתי‪ ,‬הוא התאים לה‪.‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91