Page 83 - 14322
P. 83
להילחם או לברוח |83
נאנחתי" .מה כל כך לא בסדר בזה ,שאני לא רוצה סימנים על
הרהיטים שלי?"
"אני יכולה לתת לך תשובה מלוכלכת ,אבל אעצור את עצמי".
"או! זה באמת מדהים ",הקנטתי אותה.
הרפר פערה את עיניה האפורות־תכולות וניענעה את ראשה" .אני
לא מאמינה שהיה לך סטוץ".
"ולא סתם סטוץ .סטוץ אלוהי ".יכולתי להודות בזה בפני החברה
הכי טובה שלי .סיפרנו הכול זו לזו .אנשים הופתעו לא פעם מהחבר ּות
שלי עם הרפר .אני הייתי בת שלושים ,קצת שמרנית ,עצורה בדרך
כלל ,משכילה ,וכן ,קצת מסודרת מדי .כל פריט בדירה שלי עמד
במקומו ...כמו כל פריט שהיה עלי .גם כשביליתי בנינוחות בבית עם
הרפר ,לבשתי מכנסי יוגה וחולצה חושפת־כתפיים ,הייתי מאופרת
ועם שיער מסודר .לא היה לי זוג אחד של מכנסי ג'ינס.
הרפר ,מצד שני ,היתה בת עשרים ושש ,עם שיער בלונד־פלטינה
קצר מאוד שנגזז בצדדים והושאר ארוך מלמעלה כדי שהיא תוכל
לעצב אותו .לפעמים היא סיגננה אותו במין כרבולת בולטת ופרועה,
ולפעמים ריככה אותו בסגנון רטרו .התספורת כלל לא הפחיתה
מהנשיות של חברתי — אלא רק שיוותה לה מראה קצת יותר מחוספס.
תווי פניה היו רכים — אף מחוצף ,שפתיים מלאות ,עיניים גדולות
וריסים ארוכים .והיו לה גומות חן .בכל פעם שצחקה או חייכה ,הגומות
המתוקות הופיעו בלחייה .הרפר היתה רבגונית מהרבה בחינות.
כשהיא היתה רצינית והביטה בך בעיניה מלאות הרגש ,היא היתה
פשוט יפהפייה ומרשימה בתספורת הנועזת שלה .אבל כשחייכה ,היא
היתה מתוקה להפליא.
באוזנה הימנית היו כמה חורים .מתוקף תפקידה כקונדיטורית
באחת המסעדות הטובות בבוסטון ,היא ענדה רק עגילים צמודים
וחישוקים קטנטנים .שלושה חישוקים קטנים למטה ,וחמישה עגילים
צמודים במעלה האוזן ,כל אחד מהם באבן בצבע אחר שנצצה
וברקה תחת האור .באוזנה השמאלית היו רק חישוק אחד ועגיל
צמוד אחד.
