Page 88 - 14322
P. 88
88סמנתה יאנג|
הינהנתי" .אני רק צריכה לחזור לעבודה ולחיים שלי".
"הממ ".היא בחנה אותי בעיון" .ההורים שלך התקשרו לבדוק
שהגעת הביתה בשלום?"
עיקמתי פרצוף וניענעתי את ראשי .כשהרפר הגיבה במבט מלא
בוז ,הזכרתי לה" ,הרפר ,שזה לא ידאיג אותך .אני כבר רגילה".
"זה לא אומר שזה בסדר".
ההורים שלי אהבו לראות בעצמם חופשיים ברוחם ,אבל הם בכל
זאת מאוד אהבו את הכסף שלהם .גדלתי בבית יפה עם מכוניות
ובגדים יפים .הם לא האמינו שהם צריכים להתנהג כמו הורים ,אז
אילו רציתי ,יכולתי לעשות מה שבא לי .כשהייתי בת שש־עשרה הם
נתנו מריחואנה לי ולניק ולג'ם ,אבל אני סירבתי לגעת בה — אם כי
ג'ם וניק עישנו .המחשבה לאבד שליטה על עצמי לא מצאה חן בעיני.
בבית שלי לא היו חוקים .לא היו מגבלות .אף אחד לא בדק איפה
אני או מה שלומי.
ונראה שזה דחף אותי לכיוון הנגדי .הייתי אחראית ושמרנית .לא
הייתי צריכה פסיכולוג שיגיד לי ,שאני אוהבת להיות בשליטה מפני
שעם ההורים שלי שום דבר לא היה בשליטה.
"למען האמת ,הופתעתי כשאמא שלי הכריחה אותי לצאת לארוחת
הערב בלילה לפני ההלוויה של ג'ם .זה מאוד לא מתאים לה ,לדאוג
מה אחרים חושבים ".משכתי בכתפי" .אבל היא אהבה את ג'ם ,אני
מניחה".
"כן ".הרפר הזדעפה" .גם אחרי שהיא דפקה אותך".
"בואי לא ניכנס לזה ".ניענעתי את ראשי ולחצתי את כתפה" .אני
נכנסת לזה כבר עשרה ימים ו ...אני רוצה להשאיר את זה מאחור
ולהמשיך הלאה".
חברתי נאנחה בכבדות" .או־קיי .אבל אני פה אם תצטרכי אותי".
"אני יודעת ".ניגשתי אליה ונישקתי את לחייה" .ועכשיו את
צריכה לחזור הביתה ולישון לפני שתצאי לעבודה מחר".
היא הינהנה והלכה אל הספה כדי לקחת את ז'קט העור והתיק
שלה" .את חוזרת לעבודה מחר?"
