Page 159 - 16222
P. 159
מפלצת בעיניו ׀ 159
"על השוגר דדי שלך".
אני מגלגלת את עיניי ומעווה פרצוף מפני שאני לא בטוחה איזו
תגובה מתאימה יותר" .קודם כול ,הוא לא השוגר דדי שלי ,הוא ה"...
"המה שלך?"
אין לי פאקינג מושג .חבר נשמע כל כך מטופש .המילה בקושי
מתחילה לתאר את נאז ,הוא כוח טבע .הוא יותר מדי מכדי שאוכל
לדחוס אותו לקופסה עם תווית קטנה וחביבה" .הוא פשוט ...שלי".
"טוב ,סיפרת לאמא שלך על המה שלא יהיה שלך?"
אני נושפת בבוז" .כמובן שלא .היא תתחרפן".
"את חושבת?"
"אני יודעת .זאת אותה האישה שניסתה לעצור אותי מללכת
לנשף הסיום כי היא הייתה מבוהלת .ניסיתי להסביר לה שיהיו
הורים מלווים ,אבל היא רק השתגעה עוד יותר .היא כמעט בכתה
כשהתעקשתי ללכת ,אמרה לי שזה לא בטוח ,שאני חייבת להבטיח
לה שלא אעזוב את הנשף ,שלא אלך לשום מקום עם אף אחד בלי
להודיע לה קודם .אני מופתעת שהיא לא ישבה בחניון וצפתה בי כל
הערב ".אני משתתקת" .בעצם ,יכול להיות שזה בדיוק מה שהיא
עשתה .אבל הנקודה היא שהיא עלולה לחטוף שבץ כשאספר לה
על נאז".
"תצטרכי לספר לה בסופו של דבר".
"אני אעשה את זה ",אני אומרת" .אבל אני צריכה לבלות איתה
את סוף השבוע הבא ,ואני מעדיפה לא להפוך אותו לטירוף אחד ארוך
כשאנסה להסביר לה משהו שאני בקושי מבינה עדיין ,את יודעת?"
"אני לא מקנאה בך ",ממלמלת מלודי ,שמרוכזת בהשתקפות
שלה" .בעצם ,אני משקרת .אני כן מקנאה בך .אני מקנאה בזוג נעלי
הלובוטן החדשות שקיבלת .הן היו נראות נהדר עם השמלה שאני
לובשת הערב".
"את יכולה לשאול אותן ",אני אומרת.
היא מסתובבת אליי" .באמת?"
"כן ,למה לא? את נותנת לי לשאול את הבגדים שלך כל הזמן".
