Page 160 - 16222
P. 160

‫‪  160‬׀  ג׳יי‪ .‬אם‪ .‬דרהאוור‬

‫היא מכריחה אותי ללבוש אותם‪ ,‬למען האמת‪ ,‬אבל זה כמעט אותו‬
                                                               ‫הדבר‪.‬‬

‫היא צווחת בשמחה ורצה לעברי כדי להתקיף אותי בחיבוק‪ ,‬אבל‬
‫אני מגרשת אותה כדי שאוכל לנעול מגפיים‪ .‬אני אוספת את חפציי‬

                                         ‫ומניחה את התיק על כתפי‪.‬‬
          ‫"זה מה שאת לובשת?" שואלת מלודי‪" .‬סוודר וצעיף?"‬
‫אני מגלגלת את עיניי‪" .‬זה רק מבחן‪ .‬אני חייבת לחזור לכאן‬
      ‫ולהתקלח לפני הערב‪ ,‬בכל מקרה‪ .‬למי אכפת איך אני נראית?"‬
‫מלודי מושכת בכתפיה‪ ,‬לוקחת את החפצים שלה ויוצאת אחריי‪.‬‬
‫ההליכה אל בניין הפילוסופיה אורכת כרבע שעה היום‪ ,‬המדרכות‬
‫עמוסות באנשים שבאים והולכים‪ .‬מלודי מקשקשת כרגיל‪ ,‬ועדיין‬

                          ‫מדברת ללא הרף כשאנחנו נכנסות לכיתה‪.‬‬
‫סנטינו יושב מאחורי שולחנו‪ ,‬ידיו משולבות לפניו‪ ,‬עיניו סורקות‬
‫את הקהל כשאנחנו מתיישבות‪ .‬אנחנו תופסות את המושבים הרגילים‬
‫שלנו מאחור‪ ,‬אבל אפילו מכאן אני רואה שהוא נראה כאילו עבר‬

                             ‫גיהינום‪ ,‬משקפיו עקומים ושיערו סתור‪.‬‬
‫"נראה לי שהשטן לא ישן טוב‪ ",‬אומרת מלודי‪" .‬יותר מדי עסוק‬

                          ‫בעינוי נשמות אומללות מכדי לנוח לרגע‪".‬‬
‫הוא לא מבזבז זמן‪ ,‬אלא מעביר את המבחנים עוד לפני שכולם‬
‫התיישבו‪ .‬אני עוברת על המבחן ברפרוף ברגע שאני מקבלת את‬
‫העותק שלי‪ ,‬אומדת את הנזק הפוטנציאלי‪ .‬רובו שאלות אמריקאיות‪,‬‬
‫אבל אפילו מעט משאלות ה'השלם את החסר' והשאלות הפתוחות‬

                                                  ‫נראות קלות למדי‪.‬‬
                    ‫אם אני לא עוברת את המבחן הזה‪ ,‬יש בעיה‪.‬‬
‫אני שומעת את מלודי נושפת בתסכול לצידי בזמן שאני משלימה‬
‫את המבחן במהירות‪ .‬אני מסיימת אותו בתוך רבע שעה‪ ,‬ושאר‬
‫הסטודנטים מסיימים זמן קצר אחרי‪ .‬מלודי מסיימת אחרונה‪ ,‬עשרים‬
‫דקות לפני תום הזמן‪ .‬סנטינו אוסף את המבחנים‪ ,‬אבל במקום לשחרר‬
‫אותנו מוקדם‪ ,‬הוא מרים גיר וכותב מילה אחת ויחידה על הלוח‬

                                                   ‫באותיות גדולות‪.‬‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165