Page 173 - 16222
P. 173
מפלצת בעיניו ׀ 173
ואז הוא עוצר ,נשימתו כבדה ,והוא לוחש לשיערי" ,גם אני אוהב
אותך".
אני לבד.
אני חשה זאת בשנייה שאני פוקחת את עיניי.
חדר השינה חשוך לגמרי .אמצע הלילה ,אם כי אני לא יודעת מה
השעה או כמה זמן ישנתי .אני עירומה לחלוטין ,אבל עטופה במצעים
של נאז ,ניחוחו דבק בי.
אני נשכבת על הצד ,ממצמצת כדי להיפטר מקורי השינה .ידי
נשלחת ואני מעבירה אותה על הסדינים הלבנים הטהורים .הצד של
נאז קר .הוא קם לפני זמן מה.
אני שוקלת לעצום שוב את עיניי ,מניחה שהוא יחזור בסופו של
דבר ,אבל הסקרנות משתלטת עליי.
איפה הוא יכול להיות?
אני יוצאת מהמיטה ,מרימה את חולצת הכפתורים של נאז מהרצפה
ולובשת אותה ,סוגרת כמה מהכפתורים בדרכי אל מחוץ לדלת .אני
עושה את דרכי לקומה התחתונה ,ושומעת צליל רשרוש קלוש כשאני
מגיעה לתחתית גרם המדרגות.
אור בוקע מחדר הכביסה .אני הולכת לעברו ,אוחזת בידית ופותחת
את הדלת ,והאור החזק גורם לי לעוות את פניי באי נוחות כשאני
מביטה פנימה .החדר ריק ,דומם לגמרי ,מלבד רשרוש מכונת הכביסה.
הוא עושה כביסה? עכשיו?
השעה ודאי שלוש לפנות בוקר ,אולי ארבע .לא נכנסנו למיטה
לפני חצות ,ועשינו אהבה שוב לפני שנרדמתי .הפעם השנייה הייתה
עדינה ,ללא שמץ מאותה אגרסיביות ,כאילו היא התנקזה מתוכו עוד
בחדר העבודה .הזיכרון מסמר את השיער על עורפי .הוא לא התנצל
על דבר ממה שעשה.
