Page 176 - 16222
P. 176
176׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
עיניי מביטות בידו ואני נדרכת כשאני רואה את השריטות שעל זרועו.
"אני עשיתי לך את זה?"
הוא לא עונה לי ,אלא רק רוכן לעברי ומנשק את שפתיי רכות
לפני שהוא משחרר את זרועו מאחיזתי" .תשני קצת ,קאריסה .אני
תכף אעלה".
נאז יוצא מהחדר .משאיר אותי שם לבד כשהוא ניגש אל דלת מחוץ
למטבח ,זאת שמובילה אל החניה ,כך נדמה לי כשאני שומעת את
מנוע המרצדס מתעורר בנהמה שניות אחדות לאחר מכן .אני נאנחת,
חוזרת למעלה ולא טורחת לפשוט את חולצתו כשאני נכנסת למיטה.
נאז מתעורר לפניי בבוקר ...אם הוא בכלל ישן.
כשאני יוצאת מהמיטה ומעזה לרדת ,הוא כבר מקולח ולבוש,
עומד במטבח ושוטף כלים.
זה מחזה מוזר ,ואני עוצרת ומתפעלת ממנו.
הז'קט שלו נח על הדלפק מאחוריו ,שרווליו מופשלים עד
למרפקיו ,ידיו שקועות במי הסבון החמים .הוא משפשף את אחת
הכוסות באינטנסיביות שכמעט אין דומה לה ,כמו מישהו שמסיר
כתובת גרפיטי מקיר לבנים.
אני מופתעת שהיא לא נשברת בידיו.
ניחוח הכימיקלים ממלא את אוויר המטבח ,תערובת משונה של
מלבין ולימון תעשייתי .הרצפה מבהיקה ,כל פרט בטווח הראייה שלי
מצוחצח.
לא הסתובבתי בשאר החדרים בבית ,אבל משהו גורם לי לחשוב
ששאר החדרים נקיים בדיוק כמו זה.
מאחר שנאז לא ממש מבשל ,אין לו הרבה כלים לשטוף .הוא
מסיים את הכוסות ועובר אל הסכין ,ומשפשף אותה כה חזק עם
המטלית עד שאני מודאגת שהוא עלול לחתוך את עצמו .הוא זורק
