Page 181 - 16222
P. 181
מפלצת בעיניו ׀ 181
"מצוין ,מצוין ".היא מרפה ממני ומתחילה לשוטט בחנות ,להחזיר
דברים למקומם" .ברגע שאסיים לנקות ,נצא מפה".
קילר רץ ומרים את הכדור שלו ,ומביא לי אותו .הוא דוחף את אפו
לעומת ידי ומסתכל עליי .אני מושכת את הכדור מתוך פיו וצועדת
לעבר הדלת" .נחכה לך בחוץ".
היא מתכוונת להתנגד אבל אני מתעלמת ממנה ופותחת את הדלת
כדי שהכלב יוכל לרוץ החוצה .כרי דשא מקיפים את החנות ,אז
אני מובילה את קילר אל צד המבנה וזורקת את הכדור לעבר האזור
שמאחורי השטח כדי שהוא יוכל להביא אותו .הוא נובח בהתלהבות
ומחזיר לי את הצעצוע שוב ושוב.
אימי יוצאת כעבור דקות ספורות בלבד ונועלת את הדלת כשהיא
סוחבת את התיק שלי איתה" .קדימה ,בואו!"
היא נוהגת בג'יפ גרנד וגוניר ישן וחבוט ,הרכב היחיד שאני
אי פעם זוכרת שהיה בבעלותה .הוא ישן יותר ממני ,גדול ונוהם,
רכב מפלצתי מלא עד גדותיו בזיכרונות .החפצים שלי הוכנסו
לקופסאות ונתחבו למושב האחורי לפחות תריסר פעמים ,הוא
לקח אותי דרך קבע אל חיי החדשים ,להתחלה חדשה ,בעיר
אחרת ,כל כך הרבה פעמים עד שאני מופתעת שיש לי בכלל מושג
מי אני.
אמא זורקת את המזוודה שלי למושב האחורי ,וקילר מזנק פנימה
יחד איתה כשאנחנו מתיישבות מקדימה .היא מתגוררת כעשר דקות
מווטרטאון ,ממש מחוץ לעיר ,במקום קטן שנקרא דקסטר .הבית
נחבא בין כמה עצים באמצע שום־מקום ליד נהר ,והשטח מלא פרחים
וצמחים.
ביקרתי פה לפני כמה שבועות בלבד ,בחג המולד ,אבל עכשיו
המקום נראה לי שונה — קטן יותר ,מבודד יותר ,לא שמח כפי שזכרתי
אותו .הצבע מתקלף — פתיתים לבנים מפוזרים על פני המרפסת
הקדמית.
יש לה יותר מנעולים על הדלת הקדמית משהיו לה ,רבים כל כך
עד שנדרשת לה דקה תמימה של התעסקות כדי לפתוח את הדלת.
