Page 184 - 16222
P. 184
184׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
עיניה מצטמצמות כשהיא קוראת את ההקדשה" .קר ּפה דיאם".
"כן ,זאת אמרה בלטינית ".אני קמה ומשנה את הנושא" .אני
רעבה .חנות הנקניקיות ההיא עדיין נמצאת מעבר לפינה? אני יכולה
להביא לנו ארוחת צוהריים".
"כן ",היא ממלמלת" .אולי אני אבוא איתך? אני אסגור מוקדם
יותר היום".
אני ממתינה שתסיים את מה שהיא עושה ,מקמטת את החיבור
מעורר הרחמים שלי וזורקת אותו לפח .אנחנו יוצאות ,צועדות לאורך
המדרכה ,וקילר מטייל לו מאחורינו .עכשיו אמא שלי נראית מתוחה,
שולחת מבטים עצבניים לכל עבר .בחצי הדרך לשם היא עוצרת
בפתאומיות ,כתפיה מתיישרות ,גופה נמתח והיא בוחנת את תנועת
הרכבים ברחוב הראשי.
"אמא?" אני אוחזת בזרועה" .את בסדר?"
היא ממצמצת כמה פעמים ופונה אליי בחיוך מעושה" .כן ,פשוט
חשבתי לעצמי ...העיירה הזאת הולכת וגדלה בזמן האחרון .כל כך
הרבה אנשים חדשים .ממש לא כמו פעם".
"היא נראית לי אותו הדבר".
אולי אפילו קטנה יותר.
"אני לא יודעת ",היא אומרת בהיסוס" .נראה לי שהגיע הזמן
להמשיך הלאה".
"אבל את אוהבת לגור פה ",אני אומרת" .ויש לך את החנות".
"אני יכולה לפתוח חנות בכל מקום ",היא אומרת" .אולי במערב.
סוף סוף נתרחק מניו יורק באופן סופי .תמיד רצית לראות את
קליפורניה".
"כן ,אבל"...
אני לא יודעת מה לומר.
"אנחנו יכולות לקנות בית קטן על המים ",היא אומרת" .קילר
יאהב את החוף .זה מושלם .זה יהיה ממש כמו פעם ,את ואני בכביש
הפתוח ,מתחילות מחדש במקום כלשהו .מה דעתך ,קיסימי?"
"אמא ,אני לא יכולה לעבור לקליפורניה".
