Page 168 - 16222
P. 168
168׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
הפעם הוא מהסס" .השאלה הזאת רחבה מדי .את כוללת בה הריגה
מוצדקת?"
"הרג אי פעם יכול להיות מוצדק?"
"כמובן שכן ".הוא מסתכל עליי ,ונראה לי שהוא רוצה להוסיף,
אבל הוא מהסס שוב" .אי פעם שמעת על דילמת 'הטובע הנאחז
בקרש' של קרניאדס? סנטינו לימד אתכם את זה?"
"לא".
"נגיד שהספינה שלנו טבעה ,ושנינו רוצים להיאחז בקרש שצף על
פני המים ,אבל יש עליו מקום רק לאחד מאיתנו".
"זה נשמע ממש דומה לסוף של טיטניק".
הוא צוחק וממשיך" .את מגיעה אל הקרש קודם ,אבל מפני שאני
יודע שאם לא אעשה משהו אטבע ,אני דוחף אותך מעליו וגונב אותו
ממך .כתוצאה מכך ,את מתה .זה היה רצח?"
"כן".
"את בטוחה?"
השאלה שלו גורמת לי לעצור ולחשוב" .הרגת אותי בשביל
הקרש".
"או שהגנתי על החיים שלי?" הוא שואל" .או שאת הורגת או שאת
מתה ,אז כן ,קאריסה ,לפעמים הרג הוא מוצדק".
"אבל לא איימתי על החיים שלך".
"אולי לא ,אבל בכל זאת היווית איום".
הוא נועץ בי מבט נוקב .אני לא יודעת איך לענות לו .אני לא
יודעת מה לחשוב.
"אבל במקרה שלנו זה לא תקף ",הוא אומר" .הייתי נותן לך את
הקרש".
"כי אתה לא מסוגל להרוג?"
"כי אני לא מסוגל להרוג אותך".
המילים אמורות להבהיל אותי ,ואני אכן מרגישה עקצוץ של אי
נוחות מזדחל במורד גבי ,אבל הרצון להגן עליי ניכר בקולו ומעביר
בי ריגוש משונה .כל בחורה רוצה ג'ק דוסון פרטי משלה.
