Page 32 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 32

‫‪1‬‬  ‫‪ xi`i zeg zaeyz‬חיי‬  ‫חפ‬  ‫‪8‬‬

   ‫מכל הארצות‪ ,‬ודאי ש התמרי טובי מאוד‪ ,‬כבמשנה פרק קמא דביכורי ‪ ,‬רק שראוי‬
    ‫להמתי עד גמר בישול ‪ ,‬והממהר לאוכלו לפני זה ודאי גרועי ‪ ,‬הכי נמי לא ירדת לסו‬
   ‫המשנה‪ ,‬ולכ בשני המקומות אמר לו תרגימניה מסיפא‪ .‬ובכי האי גוונא בגיטי )ד מ"א‪(.‬‬

                                                               ‫משו דאמי שפיר נאה הוא וכו'‪.‬‬

   ‫‪ ikae‬האי גוונא מה שקראו אמוראי לחביריה 'תרדא'‪ ,‬כמו רבה לרב עמר בבבא מציעא‬
   ‫סו פרק קמא‪ ,‬ור' חייא בר אבא לר' זירא בזבחי )ד כ"ה‪ (:‬וכו'‪ .‬ובכי האי גונא‬
   ‫'תדורא'‪ ,‬פירש רש"י אי לב‪ ,‬שאמר רבא לרב עמר בבבא קמא )ק"ה‪ ,(:‬כול יש לומר‬
   ‫שהיו חביריה וגדולי מה ולא קפדי כלל‪ .‬ולשו ‪' :‬משו דאתית ממולאי' וכו'‪ ,‬ג כ‬
   ‫בכי האי גונא‪ .‬ובמסכת יבמות ד ע"ו ע"א פי' התוספות‪ :‬ש מקו ממולא‪ ,‬וכ כתב‬
   ‫הערו וכו'‪ .‬ובספר החסיד הגאו של"ה אחר סדר הא"ב שעל הש"ס‪ ,‬הרגיש בזה‪ ,‬עיי‬
   ‫ש ‪ .‬והרב מורינו הרב מנח עזריה כתב )מאמר הנפש ח"ה פ"א( שהוא על פי מה שאמרו‬
   ‫רבותינו ז"ל )ר"ה י"ח‪ :(.‬בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בדברי תורה‪ ,‬לכ‬

                                              ‫ראוי לו לדקדק יותר כדי לתק הקלקול‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬

   ‫‪ jixve‬עיו מה דקרי ליה רבי אבהו לר' זירא בסנהדרי )ד נ"ט‪ ,(:‬על הא דאיבעי ליה‬
   ‫ירדה לו דמות חמור מ השמי ‪ ,‬והשיב לו‪' :‬יארוד נאלי' וכו'‪ ,‬ופירש רש"י‪ ,‬תני‬
   ‫שוטה ומספיד תמיד‪ .‬והוא לכאורה דבר גנאי ובזיו גדול לקרות לו ש עו אכזרי ארסי‬

                                                                                           ‫שוטה‪.‬‬

   ‫‪ xg`e‬העיו נראה לפי עניות דעתי‪ ,‬שג זו לטובה ולשבח‪ ,‬ורבי אבהו ור' זירא היו‬
   ‫מחולקי ‪ ,‬כמו דפליגי אמוראי )תענית י"א‪ (.‬השורה בתענית א נקרא קדוש או‬
    ‫חוטא‪ ,‬כמו שמצינו ג כ שהרמב" )דעות פ"ג ה"א( הפליג בגנאי המצערי נפש ומרבי‬
   ‫בתעניתי ‪ ,‬ופשטיה דקרא הכי משמע‪" ,‬הלא אבי אכל ושתה" וגו' )ירמיהו כ"ב ט"ו(‪ ,‬ולכ‬
   ‫נקרא הנזיר חוטא )נזיר ג'‪ .(.‬ובירושלמי )קידושי פ"ד הי"ב( 'שעתיד אד לית די על שהיה‬
   ‫אפשר לו ליהנות מאשר ברא אלהי לברואיו להנות בה ולא נהנה'‪ .‬וזה היה דעת רבי‬
   ‫אבהו‪ .‬ובכתובות )ס"ב‪ (.‬דאיפחת בי באני מתותיה‪ ,‬ואיתרעי ליה עמודא וסליק‪ ,‬ואסקינהו‬

                    ‫לתרי עבדי דסמכו ליה‪ ,‬עיי ש ‪ ,‬פירש רש"י‪ ,‬והיה מתענג ויפה תואר וכו'‪.‬‬

   ‫‪ 'xe‬זירא היה להיפ ‪ ,‬מסג נפשו למאוד‪ .‬ולרוב פרישותו עלה לאר ישראל כדאיתא בפרק‬
   ‫הפועלי ‪ ,‬וצ שלוש מאות תעניתי ‪ ,‬ובדק נפשיה בתנורא יע"ש וכו'‪ .‬וברוב ענותנותו‬
   ‫לא רצה לקבל הסמיכה‪ ,‬כבפרק קמא דסנהדרי )י"ד‪ ,(.‬ומצד גודל חביבותיה לאר ישראל‪,‬‬
   ‫קרי להו לבני בבל 'בבלאי טפשאי' בנדרי )מ"ט‪ ,(:‬וכתבנו לזה שלא יהיה ח"ו נגד‬
   ‫חסידותו ופרישותו‪ .‬ואפשר כי מפני סיגופיו נעשה כעור והושחר פניו‪ ,‬על כ כי סמכוהו‬
   ‫שרו ליה הכי לא כחל ולא שרק וכו' ויעלת ח )סנהדרי ש (‪ ,‬ר"ל‪ ,‬מצד אילת אהבי היא‬
   ‫התורה‪ ,‬ולכ היה תמיד שרוי בצער ביגו ואנחה‪ ,‬כבגמרא דנדה )כ"ג‪ ,(.‬עד כא הביאו ר'‬

                  ‫יוחנ לר' זירא לידי גיחו ולא גח ‪ ,‬כעני יומא דבדח רבי במס' נדרי )נ'‪.(:‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37