Page 32 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 32
1 xi`i zeg zaeyzחיי חפ 8
מכל הארצות ,ודאי ש התמרי טובי מאוד ,כבמשנה פרק קמא דביכורי ,רק שראוי
להמתי עד גמר בישול ,והממהר לאוכלו לפני זה ודאי גרועי ,הכי נמי לא ירדת לסו
המשנה ,ולכ בשני המקומות אמר לו תרגימניה מסיפא .ובכי האי גוונא בגיטי )ד מ"א(.
משו דאמי שפיר נאה הוא וכו'.
ikaeהאי גוונא מה שקראו אמוראי לחביריה 'תרדא' ,כמו רבה לרב עמר בבבא מציעא
סו פרק קמא ,ור' חייא בר אבא לר' זירא בזבחי )ד כ"ה (:וכו' .ובכי האי גונא
'תדורא' ,פירש רש"י אי לב ,שאמר רבא לרב עמר בבבא קמא )ק"ה ,(:כול יש לומר
שהיו חביריה וגדולי מה ולא קפדי כלל .ולשו ' :משו דאתית ממולאי' וכו' ,ג כ
בכי האי גונא .ובמסכת יבמות ד ע"ו ע"א פי' התוספות :ש מקו ממולא ,וכ כתב
הערו וכו' .ובספר החסיד הגאו של"ה אחר סדר הא"ב שעל הש"ס ,הרגיש בזה ,עיי
ש .והרב מורינו הרב מנח עזריה כתב )מאמר הנפש ח"ה פ"א( שהוא על פי מה שאמרו
רבותינו ז"ל )ר"ה י"ח :(.בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בדברי תורה ,לכ
ראוי לו לדקדק יותר כדי לתק הקלקול ,עיי ש .
jixveעיו מה דקרי ליה רבי אבהו לר' זירא בסנהדרי )ד נ"ט ,(:על הא דאיבעי ליה
ירדה לו דמות חמור מ השמי ,והשיב לו' :יארוד נאלי' וכו' ,ופירש רש"י ,תני
שוטה ומספיד תמיד .והוא לכאורה דבר גנאי ובזיו גדול לקרות לו ש עו אכזרי ארסי
שוטה.
xg`eהעיו נראה לפי עניות דעתי ,שג זו לטובה ולשבח ,ורבי אבהו ור' זירא היו
מחולקי ,כמו דפליגי אמוראי )תענית י"א (.השורה בתענית א נקרא קדוש או
חוטא ,כמו שמצינו ג כ שהרמב" )דעות פ"ג ה"א( הפליג בגנאי המצערי נפש ומרבי
בתעניתי ,ופשטיה דקרא הכי משמע" ,הלא אבי אכל ושתה" וגו' )ירמיהו כ"ב ט"ו( ,ולכ
נקרא הנזיר חוטא )נזיר ג' .(.ובירושלמי )קידושי פ"ד הי"ב( 'שעתיד אד לית די על שהיה
אפשר לו ליהנות מאשר ברא אלהי לברואיו להנות בה ולא נהנה' .וזה היה דעת רבי
אבהו .ובכתובות )ס"ב (.דאיפחת בי באני מתותיה ,ואיתרעי ליה עמודא וסליק ,ואסקינהו
לתרי עבדי דסמכו ליה ,עיי ש ,פירש רש"י ,והיה מתענג ויפה תואר וכו'.
'xeזירא היה להיפ ,מסג נפשו למאוד .ולרוב פרישותו עלה לאר ישראל כדאיתא בפרק
הפועלי ,וצ שלוש מאות תעניתי ,ובדק נפשיה בתנורא יע"ש וכו' .וברוב ענותנותו
לא רצה לקבל הסמיכה ,כבפרק קמא דסנהדרי )י"ד ,(.ומצד גודל חביבותיה לאר ישראל,
קרי להו לבני בבל 'בבלאי טפשאי' בנדרי )מ"ט ,(:וכתבנו לזה שלא יהיה ח"ו נגד
חסידותו ופרישותו .ואפשר כי מפני סיגופיו נעשה כעור והושחר פניו ,על כ כי סמכוהו
שרו ליה הכי לא כחל ולא שרק וכו' ויעלת ח )סנהדרי ש ( ,ר"ל ,מצד אילת אהבי היא
התורה ,ולכ היה תמיד שרוי בצער ביגו ואנחה ,כבגמרא דנדה )כ"ג ,(.עד כא הביאו ר'
יוחנ לר' זירא לידי גיחו ולא גח ,כעני יומא דבדח רבי במס' נדרי )נ'.(:
