Page 33 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A

‫‪9‬‬ ‫‪ xi`i zeg zeaeyz‬חיי‬ ‫חפ‬

‫‪2‬‬

‫‪ xyt`e‬כי ר' אבהו חשבו לחסידות של שטות‪ ,‬ומ"מ לא קראו לגנאי‪ ,‬רק להורות על‬
‫התבודדותו ופרישותו ויגונו תמיד‪ .‬ומדוקדק מה שפירש רש"י‪ ,‬וז"ל 'יארוד נאלי‬
‫תני שוטה ומספיד תמיד'‪ ,‬דקשה מה עני הספד לכא ‪ ,‬ולפי מה שכתבתי אתי שפיר כי‬
‫היה מתאכזר על גופו לענות נפשו‪ ,‬ותמיד שרוי בהספד ודאגה על עונותיו‪ ,‬ומיעוט צדקתו‬

‫ותורתו בעיניו‪ ,‬כראוי לשלימי ‪.‬‬

‫‪ 'xe‬אבהו חשב‪ ,‬כי על ידי סיגופיו ועינוי נפשו נתמעטו כוחות נפשו‪ ,‬ועמה עומק העיו‬
‫והחריפות ושיקול דעת הישר‪ ,‬ולכ על שאבעיא לו ירדה לו דמות חמור‪ ,‬שכבר נכלל‬
‫בדברי ר' אבהו‪ ,‬קראו יארוד נאלי וכו'‪ .‬ואי זה רק 'פרוש מופלג' כמו שכתוב )ישעיה י"ג‬
‫כ"ב( תני בהיכלי וגו'‪ ,‬ומעו תני )ירמיה ט' י'( 'ג תני חלצו שד' )איכה ד' ג'( שמורה‬

‫על התבודדות ומיעוט רחמנות וחמלה‪.‬‬

‫‪ ikae‬האי גוונא‪ ,‬מה שהשיב ר' ינאי לר' יוחנ תלמידו מה בי לי ול במס' שבת )ק"מ‪,(.‬‬
‫אינו כדברי גאוה ורו לבב ומבזה זולתו‪ ,‬כי מותר לרב לדבר אל תלמידו לקנטרו‬
‫על מיעוט הבנתו לסיבת התרשלותו‪ .‬ומכל מקו אפשר דר' יוחנ שקיל למטרפסיה‪ ,‬שכ‬
‫השיב הוא לאיסי במסכת חולי )קל"ז‪ ,(:‬ובשניה פירש רש"י דידענא לפרושי מתניתי‬

‫טפי מינ ‪ .‬וזה צרי לעיי דבשניה לא תלי הדבר בפירוש המשנה‪ ,‬רק שכ קיבל‪.‬‬

‫‪ ilele‬פה קדוש דרש"י‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬שה דברי ענוה‪ ,‬והגדיל מעלת תלמידו או חבירו‪,‬‬
‫וכ א"ל בתשובתו שכ קיבל‪ ,‬ולולי ששימש רבותיו מאוד ועל כ רבתה קבלתו‬

‫מה בי לי ול ‪ ,‬כי מצד השגה ועיו וחכמה אי חילוק‪.‬‬

‫`‪ inp i‬יש לומר פירוש 'בי לי ול '‪ ,‬כמוב לכל שודאי טובא יש‪ ,‬רק שמלת 'לי ול '‬
‫ענינו הבאת דבר ממקו אחר אל האד כנודע‪ ,‬ורצונו לומר ‪,‬שהרבה יותר קבלתי‬
‫ושמשתי ממ ‪ .‬דא כפשטיה‪ ,‬להגדיל מעלתו על מעלתו‪ ,‬הוי ליה למימר מה ביני לבינ ‪,‬‬

‫וק"ל‪ .‬ויש עוד לשונות קשות‪ ,‬ביארנו וכו'‪.‬‬

‫‪.jxka xi`i miig ,cexhd ixac ok‬‬

‫‪.xedhd epeyl o`k cr‬‬