Page 71 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 71
dl חיים oiyr - dgizt חפץ
miigd xewn
ט"ו(ְ .כּגוֹן ֶשָׁר ָאה ֶאת ֲח ֵברוֹ ֶשִׁדּ ֵבּר אוֹ ָע ָשׂה ַמֲע ֶשׂהְ ,וֵישׁ ַבָּדּ ָבר ַהֶזּה
ְל ָשׁ ְפטוֹ ְל ַצד ַהטּוֹב וּ ְל ַצד ַהְזּכוּת אוֹ ְל ֶה ְפכּוֲֹ .א ִפלּוּ ִאם הוּא ִאישׁ ֵבּינוֹ ִני,
ִנ ְת ַחַיּ ְבנוּ ִמן ַהתּוָֹרה ְבּ ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה ַהזּוֹ ָלדוּן אוֹתוֹ ְלַכף ְזכוּתְ) .ו ִאם
ָה ִאישׁ ַההוּא ְיֵרא ֱא ֹל ִקים ִ -נ ְת ַחַיּ ְבנוּ ָלדוּן אוֹתוֹ ְלַכף ְזכוּתַ ,גּם ִכּי
miig min x`a
זכות ,רק מדה טובה בעלמא .וכן ברמב"ם בפרק ה' קע"ז ,עיין שם שכתב' :ובכלל זה גם כן ,שיתחייב
מהלכות דעות בהלכה ז' ,שמונה זה בין מדותיו של שידין את חבירו לכף זכות ,ולא יפרש מעשיו ודבריו
תלמיד חכם ,ומשמע דהוא רק מדה בעלמא ,התם אלא לטוב' .והיא מימרא מפורשת בשבועות בריש
איירי גם כן בכהאי גוונא .ותדע ,דהא העתיק שם פרק שבועת העדות )ל' ,(.והיא נזכרת בסמ"ג גם כן
לשון המשנה דאבות 'הוי דן את כל אדם לכף זכות'. ובסמ"ק ,שדבר זה נכלל במצות עשה ד"בצדק" וכו'.
אבל אנן איירינן באיש שאני מכירו שאינו רשע ,רק
mbeהרבינו יונה בספרו שערי תשובה )מאמר רי"ח(,
מן הבינונים ,שם הוא חיובא דאורייתא. כתב שהיא מצות עשה דאורייתא .וממנו
העתקתי כמעט כל דברי שבסעיף זה שבפנים ,וזה
,di`xdeמהרמב"ם גופא ,בספר המצוות במצוה לשונו' :והנה ,אם תראה אדם אשר ידבר דבר או
קע"ז הנ"ל ,כתב בהדיא' ,ובכללם גם כן יעשה מעשה ,ויש לשפוט דברו ומעשהו לצד הטובה
שיתחייב שידין את חבירו לכף זכות' .מלשון ולצד הזכות ,אם האיש ההוא ירא אלקים -יתחייב
'שיתחייב' משמע בהדיא דאיירי בכל אדם ,דהתרי"ג לדון אותו לכף זכות על דרך אמת ,גם כי קרוב ונוטה
מצות נאמרו לכל ישראל .וראה כי דברינו אמת, הדבר יותר לכף חובה )וכן כתב הרמב"ם בפרק א'
דבמשנה דאבות וכן ברמב"ם הלכות דיעות הנ"ל, דאבות )מ"ו( במשנה 'והוי דן את כל אדם לכף זכות',
דאיירי במדות ,נאמר ,והוי דן את 'כל אדם' לכף עיין שם( ,ואם הוא מן הבינונים אשר יזהרו מן החטא
זכות ,ובמימרא דשבועות הנ"ל ובספר המצות הנ"ל, ופעמים יכשלו בו -יש עליך להטות הספק ולהכריעו
דאיירי בביאור המצות עשה דבצדק וכו' ,נאמר ,והוי לכף זכות ,כמו שאמרו חז"ל 'הדן את חבירו לכף
דן את 'חבירך' לכף זכות ,חבירך משמע שאתה מכירו זכות -המקום ידינוהו לכף זכות' ,והיא מצות עשה מן
התורה שנאמר "בצדק תשפוט עמיתך" .ואם הדבר
שאיננו רשע. נוטה לכף חובה -יהיה הדבר אצלך כמו ספק ,ואל
תכריעו לכף חובה .ואם האיש ההוא רוב מעשיו
.mipte` 'gd lka epiid ,'xaer'c mipta epazky dne לרוע ,או בחנתו כי אין יראת אלהים בלבבו' וכו' ,עיין
שם .וכן כתב הרמב"ם בפרק א' דאבות במשנה הנ"ל.
ומפני שבכאן הוא קשה קצת להבין מפני מה,
לכן אבאר בעזרת השם יתברך .הנה בלשה"ר ולכן כתבתי בפנים 'מן הבינונים'.
ורכילות ,ובפניו ובשלא בפניו ,פשוט דשייך מצות
עשה זו .וכן בין על שקר ובין על אמת ,בודאי שייך l`eיתפיס ]יתפוס[ עלי הקורא לאמר ,שבוודאי
גם כן מצות עשה זו ,כי באמת אנו רואין בעינינו הרמב"ם חולק על רבינו יונה והסמ"ג והסמ"ק,
מחוש הנסיון שכמה וכמה סיפורים מן הלשה"ר וסובר שהוא רק מדה בעלמא ולא מצות עשה,
והרכילות איננו שקר מוחלט ,ואף על פי כן נשתנה והראיה ,שהרמב"ם כתב שם בסוף מאמרו במשנה
כמה פעמים מאמיתת המעשה ,לדברי המספר ,מהיפך הנ"ל 'שהוא מדרכי החסידות' .דזה אינו ,דהרמב"ם
להיפך ,שכמה פעמים מתחיל המספר לסדר את דברי איירי שם ,באדם שאין אני מכירו אם הוא צדיק אם
הלשה"ר או הרכילות מאמצע הדיבור או המעשה, רשע ,לזה בודאי אין אני מחויב מן התורה לדונו לכף
ואינו מסדר מה שהיה קודם לזה ,ועל ידי זה נשתנה
כמה פעמים הענין לגמרי )כמו שכתב אחד מן
