Page 68 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 68

‫חיים‬                                      ‫‪oiyr - dgizt‬‬  ‫חפץ‬                                 ‫‪al‬‬
                                          ‫‪miigd xewn‬‬

      ‫¦‪o i U¦ r£ z F e v§ n‬‬

‫שנה מעוברת ‪ -‬י"ח תשרי‪ ,‬כ"ז שבט‪ ,‬ז' סיון‪.‬‬  ‫ש‪ :inei gel 18 .‬שנה פשוטה ‪ -‬י"ח תשרי‪ ,‬י"ז שבט‪ ,‬י"ז סיון‪.‬‬

‫§‪xa¥ FrW¤ ,oiU¦ r£ zFv§ n¦ dO¨ M© x`¥ a¨ l§ Kx©A¨ z§ i¦ 'd zx©f§ r¤ A§ lig¦ z§ `© dY¨ r© e‬‬
     ‫©‪,lir¥ l§ Epc§ r© I¦ W¤ FnM§ zElik¦ x§E rx¨d¨ oFWl¨ xERQ¦ d© ic¥i§ lr‬‬

      ‫§‪.il¦ `£Fbe§ ix¦Ev zx©f§ r¤ A§ il¦ g¥ d¨ df¤e‬‬

       ‫©‪lr© oM¥ mB© xa¥ Fr - lir¥ l§ Epip¦ O¨ W¤ oie¦`N¨ d© ca© N§ n¦ - Fxa¥ g£A© lB¥x©n§ d‬‬
              ‫©‪.cg¨ `¤ l§ cg¨ `¤ Kx©A¨ z§ i¦ 'd zx©f§ r¤ A§ mx¥`£a¨ `£e© ,oiU¦ r£ dO¨ M‬‬

‫)`( עוֹ ֵבר ַעל ְיֵדי ֶזה ַעל ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה "ָזכוֹר ֵאת ֲא ֶשׁר ָע ָשׂה ה' ֱא ֹל ֶהי‪‬‬
‫ְל ִמְרָים ַבֶּדֶּר‪ְ "‬וגוֹ' )ְדָּבִרים כ"ד ט'(‪ֶ .‬שׁ ִה ְז ִהיָרנוּ ַהתּוָֹרה ָבֶּזה‪ֶ ,‬שׁ ִנּ ְז ֹכּר‬

                                          ‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ lr df ici lr xaer (`) .'eke exiaga lbxnd‬כלומר‪ ,‬שלא יקוץ בהרת‪ ,‬ואחר כך הזהיר ב"זכור את‬

‫‪ .'eke xekf dyr zevn‬זה לשון הרמב"ן אשר עשה ה' אלהיך למרים"‪ ,‬גם בזכירת הפה‪ .‬והנה‪,‬‬

‫מצוה ז' ממצותיו‪' :‬נצטוינו לזכור בפה ולהשיב אל כאשר נצטוינו בזכירת מה שעשה לך עמלק‪ ,‬כדי‬

‫לבנו‪ ,‬מה שעשה יתעלה למרים‪ ,‬כשדברה באחיה‪ ,‬עם לדעת שלא על חנם ימחה האל שמו‪ ,‬רק מחמלתו‬

‫היותה נביאה‪ ,‬כדי שנתרחק מלשון הרע‪ ,‬ולא נהיה עלינו‪ ,‬לנקום החמס שעשה לנו‪ ,‬ושלא היה ירא ממנו‬

‫מאשר נאמר עליהם "תשב באחיך תדבר בבן אמך יתעלה‪ ,‬כך נצטוינו בזכירת מה שנעשה למרים‪,‬‬

‫תתן דופי"‪ .‬והוא אמרו יתברך ויתעלה "זכור את אשר להשמר מלשון הרע שלא יבואנו ככה'‪ ,‬עד כאן לשונו‬

‫עשה" וכו'‪ ,‬ולשון ספרי "זכור את אשר עשה" וכו'‪ ,‬הטהור בספר המצוות‪ .‬ועיין שם ב'מגילת אסתר'‪,‬‬

‫וכי מה ענין זה אצל זה )פירוש ל"השמר בנגע שגם הוא הסכים לדבריו‪ ,‬שראוי למנותה במצות‬

‫הצרעת" שכתב לעיל מזה(‪ ,‬ללמדך שאין נגעים באים עשה‪ ,‬מאחר שכן נמצא בספרי‪.‬‬

‫אלא על לשון הרע‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה ‪ o"anxde‬בחומש‪ ,‬פרשת תצא )דברים כ"ד ט'( על‬

‫פסוק 'זכור' וכו'‪ ,‬גם כן כתב כזה‪ ,‬וזה‬      ‫מרים שלא דיברה אלא שלא בפניו של משה‪,‬‬

‫ולהנייתו של משה‪ ,‬ולשבחו של משה‪ ,‬ולבניינו של לשונו‪' :‬ולפי דעתי שהיא מצות עשה ממש‪ ,‬כמו‬

‫עולם‪ ,‬כך נענשה‪ ,‬המדבר בגנותו של חבירו ברבים‪" ,‬זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים"‪" ,‬זכור‬

‫על אחת כמה וכמה‪ .‬ושנינו בספרי )בחקותי פ' א' ג'( את יום השבת לקדשו"‪" ,‬זכור את אשר עשה לך‬

‫"זכור את אשר עשה" וכו'‪ ,‬יכול בלב בלבד‪ ,‬כשהוא עמלק"‪ ,‬כולם מצוה‪ ,‬אם כן גם זה כמותם‪ .‬והיא‬

‫אומר "השמר בנגע הצרעת לשמור מאד"‪ ,‬הרי שמירת אזהרה מלדבר לשון הרע‪ ,‬יצוה במצות עשה שנזכור‬

‫הלב אמור‪ ,‬הא מה אני מקיים "זכור"‪ ,‬שתהא שונה העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה‪ ,‬שלא‬

‫בפיך‪ .‬פירוש‪ ,‬שנשמור מנגע צרעת שלא תבואנו‪ .‬דיברה אלא באחיה גמול נפשה‪ ,‬אשר אהבתו‬

‫והיא האזהרה ממנה‪ ,‬כלומר מלשון הרע הגורם אותה‪ ,‬כנפשה‪ ,‬ולא דברה בפניו שיבוש‪ ,‬ולא בפני רבים‪ ,‬רק‬

‫עם האזהרה "ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים"‪ ,‬בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה‪ .‬וכל מעשיה הטובים‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73