Page 69 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 69

‫‪bl‬‬  ‫חיים‬  ‫‪oiyr - dgizt‬‬                           ‫חפץ‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫ַבּ ֶפּה ָתּ ִמיד ָה ֹעֶנשׁ ַהָגּדוֹל‪ֲ ,‬א ֶשׁר ָע ָשׂה ה' ִי ְת ָבַּר‪ַ ‬ל ַצֶּדֶּקת ִמְרָים ַהְנּ ִבי ָאה‪,‬‬
‫ֶשׁ ֹלּא ִדּ ְבָּרה ֶא ָלּא ְבּ ָא ִחי ָה ֲא ֶשׁר ֲא ֵה ַב ְתהוּ ְכַּנ ְפ ָשׁהּ‪ְ ,‬ו ִגְדּ ַל ְתהוּ ַעל ִבְּר ֶכּי ָה‪,‬‬
‫ְו ִס ְכָּנה ַע ְצ ָמהּ ְל ַה ִצּילוֹ ִמן ַהָיּם‪ְ ,‬ו ִהיא ֹלא ִדּ ְבָּרה ִבּ ְגנוּתוֹ ֶא ָלּא ַמה ֶשּׁ ִה ְשְׁו ָתה‬
‫אוֹתוֹ ִל ְשׁ ָאר ְנ ִבי ִאים‪ְ ,‬ו ֹלא ִדּ ְבָּרה ְבּ ָפָניו ֶשֵׁיּבוֹשׁ ְו ֹלא ִבּ ְפֵני ַר ִבּים‪ַ ,‬רק ֵבּיָנהּ‬
‫ְל ֵבין ָא ִחי ָה ַהָקּדוֹשׁ ְבּ ִצְנ ָעה‪ְ ,‬והוּא ֹלא ִה ְק ִפּיד ַעל ָכּל ַהְדּ ָבִרים ָה ֵאלּוּ‪ֶ ,‬שֶׁנֱּא ַמר‬
‫)ַבּ ִמְּדָבּר י"ב ג'(‪ְ" :‬ו ָה ִאישׁ ֹמ ֶשׁה ָעָנו ְמ ֹאד"‪ְ ,‬ו ַאף ַעל ִפּי ֵכן ֹלא הוֹ ִעילוּ ָה ָכּל‬
‫ַמֲע ֶשׂי ָה ַהטּוֹ ִבים‪ְ ,‬וֶנ ֶע ְנ ָשׁה ְבּ ָצַר ַעת ַעל ֶזה‪ַ .‬קל ָו ֹח ֶמר ִל ְשׁ ָאר ְבֵּני ָאָדם‬
‫ַה ִטּ ְפּ ִשׁים‪ַ ,‬ה ַמְּר ִבּים ְלַד ֵבּר ְגּדוֹלוֹת ְו ִנ ְפ ָלאוֹת ַעל ַח ְבֵרי ֶהם‪ֶ ,‬שׁ ְבַּוַדּאי ֵי ָעְנשׁוּ‬

                                                             ‫ַעל ֶזה ְמ ֹאד‪.‬‬

          ‫‪miig min x`a‬‬

‫לא הועילוה‪ ,‬גם אתה‪ ,‬אם תשב באחיך תדבר בבן ‪-‬משתנה עורו ויצטרע‪ ,‬ויהיה מובדל ומפורסם לבדו‪,‬‬

‫אמך תתן דופי ‪ -‬לא תנצל'‪ .‬והביא על זה ראיה עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים‪ ,‬שהוא ליצנות ולשון‬

          ‫ברורה מספרי‪ ,‬וסיים על זה בזה הלשון‪' :‬מכאן הרע‪.‬‬

‫‪ lre‬ענין זה מזהיר בתורה ואומר "השמר בנגע‬         ‫נראה שרבותינו יעשו אותה מצוה‪ ,‬ולא ספור ועצה‬
‫הצרעת"‪" ,‬זכור את אשר עשה ה' אלהיך‬                ‫בלבד להנצל מן הנגעים‪ .‬ואיך יתכן שלשון הרע‬
‫למרים"‪ ,‬הרי הוא אומר‪ ,‬התבוננו מה אירע למרים‬      ‫שהיא שקולה כשפיכת דמים‪ ,‬לא תהיה בו בתורה‬
‫הנביאה‪ ,‬שדיברה באחיה‪ ,‬שהיתה גדולה ממנו בשנים‪,‬‬    ‫לא תעשה גמורה או לאו הבא מכלל עשה )מזה‬
‫וסיכנה עצמה להצילו מן הים‪ ,‬והיא לא דברה בגנותו‪,‬‬  ‫משמע מדבריו שהלאו ד"לא תלך רכיל" אינה‬
‫אלא מה שהשוותו לשאר נביאים‪ ,‬והוא לא הקפיד על‬     ‫אזהרה רק לרכילות‪ ,‬אבל מהרמב"ם בריש פרק ז'‬
‫כל הדברים האלו‪ ,‬שנאמר "והאיש משה עניו מאוד"‪,‬‬     ‫מהלכות דיעות לא משמע הכי‪ ,‬והארכנו במקום אחר‬
‫ואף על פי כן‪ ,‬נענשה מיד בצרעת‪ .‬קל וחומר לשאר‬     ‫]עיין להלן כלל א' במ"ח סק"ד[(‪ ,‬אבל בכתוב הזה‬
‫בני אדם הרשעים והטפשים‪ ,‬המרבים לדבר גדולות‬       ‫אזהרה גדולה להמנע ממנו בין בגלוי‪ ,‬בין בסתר‪ ,‬בין‬
‫ונפלאות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ראוי למי שרוצה לכוין אורחותיו‪,‬‬   ‫במתכוין להזיק‪ ,‬בין שאין מתכוין להזיק כלל‪ ,‬וזו‬
‫להתרחק מישיבתם ומלדבר עמהן‪ ,‬כדי שלא יתפש‬         ‫היא מצוה מכלל תרי"ג מצוות'‪ ,‬עד כאן לשונו‪.‬‬
‫ברשת רשעים וסכלותם'‪ ,‬עד כאן לשונו‪ .‬הרי שמפרש‬
                                                       ‫והסמ"ק מנה גם כן את "זכור" למצות עשה‪.‬‬
                  ‫פשטיה דקרא ד"זכור" כהרמב"ן‪.‬‬
                                                 ‫‪ ,m"anxde‬אף על פי שלא הביאה בספר המצות‪ ,‬אף‬

‫‪ m`e‬כן ממילא מי שמדבר לשון הרע או רכילות‪,‬‬        ‫על פי כן בספר המשנה תורה שחיבר‬
‫בודאי שוכח בשעת מעשה ענין עונשה של‬               ‫הביא זה‪ ,‬וזה לשונו בסוף הלכות טומאת צרעת‪' :‬וזה‬
‫מרים הנביאה )דאם לא ישכח ויעבור ‪ -‬גרע הרבה‬       ‫השינוי האמור בבתים שקראתו תורה 'צרעת'‬
‫יותר‪ ,‬דהוא כמומר לדבר זה(‪ ,‬ועובר להרמב"ן על זו‪.‬‬  ‫בשותפות השם‪ ,‬אינו ממנהגו של עולם‪ ,‬אלא אות‬
                                                 ‫ופלא היה בישראל‪ ,‬כדי להזהירן מלשון הרע‪.‬‬
‫‪mipte` 'ca epiid ,'xaer'c mipta epazky dne‬‬       ‫שהמספר בלשון הרע‪ ,‬משתנות קורות ביתו‪ ,‬אם חזר‬

‫‪) dlrnl epxxiay enk ,mipey`xd‬לאוין ג'‬            ‫בו יטהר הבית‪ ,‬אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית‪,‬‬
‫בבמ"ח( ‪oiae ,zrxv yper yi zelikx lr mbc 'nbdn‬‬    ‫משתנות כלי העור שבביתו שהוא יושב ושוכן עליהם‪,‬‬
                                                 ‫אם חזר בו וכו'‪ ,‬ואם עמד ברשעו עד שישרפו‪,‬‬
           ‫‪.cal lbxnd wxe ,eipta `ly oiae eipta‬‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74