Page 72 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 72
חיים oiyr - dgizt חפץ el
miigd xewn
ָקרוֹב ְונוֹ ֶטה יוֹ ֵתר ַהָדּ ָבר ְלַכף חוֹ ָבה ִמ ְלּ ַכף ְזכוּת( .וּ ִמי ֶשׁהוֹ ֵל וּ ְמ ַס ֵפּר
ִבּ ְגנוּתוֹ ֲעבוּר ַהִדּבּוּר ַהֶזּה ֶשִׁדּ ֵבּר אוֹ ַה ַמֲּע ֶשׂה ַהזּוֹ ֶשׁ ָע ָשׂה ,אוֹ ַה ְמַק ֵבּל,
ֶשִׁנּ ְת ַחֵזּק ֶא ְצלוֹ ִל ְגנוּתֲ ,עבוּר ֶזה ֶשׁ ָשּׁ ַמע ָעָליוְ ,ו ֹלא ָדּן אוֹתוֹ ְל ַכף ְזכוּת
-עוֹ ֵבר ְבּ ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה זוֹ.
)ְ (cו ִאם ַעל ְיֵדי ִספּוּרוֹ ַה ָלשׁוֹן ָהָרע אוֹ ָהְר ִכילוּת ִה ְשׁ ִפּיל ֶאת ֲח ֵברוֹ,
ַעד ֶשׁ ִא ֵבּד ִמ ְחָיתוֹ ַעל ְיֵדי ֶזהְ ,כּגוֹן ֶשׁ ִמּ ְפֵּני ֹר ַע ְל ָבבוֹ ִפְּר ֵסם ַעל
ֲח ֵברוֶֹ ,שׁ ֵאינוֹ ִאישׁ ְמ ֵהי ָמן ,אוֹ ִאם הוּא ַבּ ַעל ְמ ָלא ָכהִ ,פְּר ֵסם ָע ָליו ֶשׁ ֵאינוֹ
ָראוּי ַל ְמּ ָלא ָכה ַה ִהיאְ ,ו ָכל ַכּיּוֹ ֵצא ָבּהּ ,עוֹ ֵבר ַגּם ֵכּן ַעל ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה,
ֶשֶׁנֱּא ַמר )ַוִיּ ְקָרא כ"ה ל"ה(ֵ" :גּר ְותוֹ ָשׁב ָו ַחי ִע ָמְּ ,"וֶנֱא ַמר )שם ל"ו(ְ" :ו ֵחי
ָא ִחיִ ע ָמֶּ ,"שׁ ִנּ ְצ ַטֵוּינוּ ָבֶּזה ְל ַהֲח ִזיק ְבַּיד ִי ְשָׂר ֵאל ֶשׁ ָמְּ ,ו ִל ֵתּן לוֹ ַמ ָתָּנה
אוֹ ַה ְלָו ָאה ,אוֹ ַלֲעשׂוֹת ִעמּוֹ ֻשׁ ָתּפוּת ,אוֹ ְל ַה ְמ ִציא לוֹ ְמ ָלא ָכהְ ,כֵּדי
miig min x`a
הראשונים )רמב"ם באגרת תימן עמ' ל"ה( שמי שירצה dneשכתבנו בפנים ,הכל מקורו מהרמב"ם בפרק ז'
מהלכות מתנות עניים הלכה א' ובפרק י' הלכה להתחיל באמצע הענין ,יאמר חס ושלום שמותר
לעבוד עבודת כוכבים ,ויתחיל מ'ועבדתם אלהים ז' ,וזה לשונו' :שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה
מזו ,המעלה הגדולה שאין למעלה ממנה ,זו המחזיק אחרים' חס ושלום(.
minrtleיאמר זה בניגון אחר ,ועל ידי זה גם כן ביד ישראל שמך ,ונותן לו מתנה או הלואה ,או
משתנה הענין כמה פעמים ,ופעמים עושה עמו שותפות ,או ממציא לו מלאכה כדי לחזק
הרבה יוצא הדיבור מפי אדם שלא במתכוין ,והוא את ידו שלא יצטרך לבריות לשאול ,ועל זה נאמר
עצמו מתחרט אחר כך על זה .ופעמים הרבה מחמת "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך" )וגם "וחי אחיך
שהיה לו בשעת מעשה כעס על ענין אחר ,ונזדמן לו עמך" ,רק שסמך על מה שכתב בריש פרק ז' הלכה
ענין זה בשעת מעשה ,ומרוב צערו נתהוה זה מה א' דיש על מצות צדקה עוד פסוק" ,וחי אחיך",
שדיבר או שעשה ,כי אין אדם נתפס על צערו ,כמו דלדידיה ענין זה נכלל במצות צדקה ,כמו שכתב
שאמרו חז"ל בבבא בתרא סוף פרק השותפין )טז" .(:שמנה מעלות וכו' .והרמב"ן חלק זה לשתים ,מצות
והכלל ,מי שירצה לדון לכף זכות -לא יסגרו לפניו צדקה לחוד ,ומצוה זו לחוד ,כמבואר כל זה ברמב"ן
דרכי הזכות ,בין להמספר והמקבל .ולכן בודאי אם בספר המצוות במצוה ט"ז שלו ,ועיין שם במגילת
מקבל הרכילות לאמת גמור ואינו רוצה לדונו לכף אסתר .אבל לכולי עלמא היא מצות עשה דאורייתא(,
כלומר ,החזק בו עד שלא יפול ויצטרך לבריות' .עד זכות -עובר גם כן במצות עשה זו.
) .eaal rex iptny ,'eke exetiq ici lr m`e (cכאן לשונו הטהור .וכן איתא ביורה דעה בסימן
רמ"ט )ס"ו(. דבאופן זה בודאי אסור .אבל אם איננו ראוי לזה
mipte` 'ca epiid ,'xaer'c mipta epazky dne
)דהיינו ,שבאמת הוא אינו ראוי למלאכה ההיא( ,וזה
lbxnd wxe ,eipta `lye eiptae ,mipey`xd המספר מכוין לתועלת ולא מצד שנאה ,יש בזה
אופנים שונים .ועיין בחלק השני בהלכות רכילות .cal
כלל ט' ,שם הארכנו הרבה בעזרת השם יתברך m`e ,תרצה לידע את תוכן הדברים ,מה שאסרנו לגלות
דבר זה אפילו על אמת ,אי אפשר לברר כאן, לברר הדין בענינים אלו לאמיתו.
