Page 64 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 64
חיים oie`l - dgizt חפץ gk
2
miigd xewn
)ְ (ehו ִאם הוּא ָיתוֹם אוֹ ַא ְל ָמָנהֲ ,א ִפלּוּ ֵהם ֲע ִשׁיִריםְ ,ו ִס ֵפּר ְגּנוּ ָתם
ִבּ ְפֵני ֶהם ,עוֹ ֵבר עוֹד ַעל ָלאו ַא ֵחר ְוהוּא ) ְשׁמוֹת כ"ב כ"א(ָ " :כּל ַא ְל ָמָנה
ְוָיתוֹם ֹלא ְת ַענּוּן"ֶ ,שׁ ִה ְז ִהיָרה ַהתּוָֹרה ָבֶּזה ֶשּׁ ֹלּא ְל ַה ְק ִני ָטן אוֹ ְל ַה ְכ ִאיב
ַה ַפּ ַעם ַעל ָלאו ְדּ" ֹלא ֵת ֵלָ ר ִכיל"ְ ,ו ַכַנּ"ל ַאף ַעל ֱא ֶמת(ְ ,ו ֵת ֶכף ִמ ְת ַל ֵבּן ְפֵּני ֵלִויְ) ,ועוֹ ֵבר
ְראוּ ֵבן ַגּם ֵכּן ַעל ָלאו ְדּ" ֹלא ִת ָשּׂא ָע ָליו ֵח ְטא" ְו ַכַנּ"ל(ְ ,ו ֵלִוי ֵמ ִשׁיבֱ :א ֶמת ִדּ ַבְּר ִתּיֲ ,א ָבל
ֹלא ְבּ ֹא ֶפן ֶזה וּ ְב ִנגּוּן ֶזה ָא ַמְר ִתּיַ ,כָּיּדוּ ַעִ ,כּי ַכּ ָמּה ְדּ ָבִרים ִמ ְשׁ ַתּ ִנּין ִבּ ְתנוּ ָעה ַא ַחתְ .ו ִשׁ ְמעוֹן
ֵמ ִשׁיבַ :ע ָתּה ַאף ִאם ַתּ ְכ ִחישׁ ֶא ֶלף ְפּ ָע ִמים ֹלא ַאֲא ִמיְנַ ,אֲחֵרי ֶשׁ ָא ַמר ַהְדּ ָבִרים ְבּ ָפֶני
)ְועוֹ ֵבר ַגּם ֵכּן עוֹד ַעל ָלאו ְדּ" ֹלא ִת ָשּׂא ֵשׁ ַמע ָשְׁוא" ְכּמוֹ ֶשֲׁא ָבֵרר ְלַק ָמּןֶ ,שׁ ִמּן ַהתּוָֹרה
ָאסוּר ְל ַהֲא ִמין ְבּשׁוּם ֹא ֶפןְ ,ו ִכי ִמ ְפֵּני ֶשׁ ָהָר ָשׁע ַהֶזּה ִה ְל ִבּישׁ ֶאת ַע ְצמוֹ ְבּ ִמַדּת ַה ֻח ְצ ָפּה
ְו ָה ַעזּוּת ְו ָא ַמר ְבּ ָפָניוֻ ,ה ְתָּרה ָלאו ְדּ" ֹלא ִת ָשּׂא ֵשׁ ַמע ָשְׁוא" ,וּ ְכמוֹ ֶשְׁיּ ֹבַרר ְלַק ָמּןִ ,אם
ִיְר ֶצה ַה ֵשּׁםִ ,בּ ְכ ָלל ז' ָס ִעיף ב'(.
¦ LP§ dרוֹ ֶאהֶ ,שׁ ַכּ ָמּה ֵמ ַה ָלּאִוין ַהַנּ"ל ָבּאוּ ִמ ַצּד ַאֲה ַבת ַה ִמָּדּה ַה ְגּרוּ ָעה ַהַנּ"לֶ ,שׁ ִאלּוּ ָהָיה
ְראוּ ֵבן ֶזה הוֹ ֵלְ בַּדְרֵכי ַה ֵשּׁם ִי ְת ָבַּרָ ,הָיה לוֹ ִל ְשׁ ֹתּק וּ ְלַק ֵבּל ַעל ַע ְצמוֹ ֲח ָשׁדוֹ ֶשׁל
ִשׁ ְמעוֹןֶ ,שַׁיּ ְח ְשֵׁדהוּ ְל ַשׁ ְקָּרן ְבּ ִעְנַין ֵלִויְ ,ו ֹלא ֵלי ֵלִ עם ִשׁ ְמעוֹן ֵא ֶצל ֵלִוי וּ ְלהוֹ ִסיף ֲעוֹנוֹת
ַעל ֲעוֹנוֹ ָהִראשׁוֹן ִדְּר ִכילוּת .ד' ִי ְשׁ ְמֵרנוּ ִמ ִמָּדּה ַה ְגּרוּ ָעה ַה ֹזּאת.
miig min x`a
) .mixiyr md elit` 'eke mezi `ed m`e (ehכן העולם ,שכל זמן שהם צועקים מחמס הם נענים,
כתב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו' הלכה י' .שנאמר" :כי אם צעק יצעק אלי" וגו' .במה דברים
dneשכתבתי' :וסיפר גנותם' וכו' ,דזה לשון אמורים בזמן שעינה אותן לצורך עצמו ,אבל אם עינה
הרמב"ם בספר המצוות מצוה רנ"ו' :שהזהירנו אותן הרב כדי ללמדן תורה או אומנות או להוליכן
מענות היתום והאלמנה ,שנאמר כל אלמנה וכו' ,בדרך ישרה ,הרי זה מותר .ואף על פי כן לא ינהג
והאזהרה הזאת כוללת שלא יענה אותם לא במאמר בהן מנהג כל אדם ,אלא יעשה להם הפרש וינהלם
ולא במעשה ,אבל ידבר עמהם דברים טובים ורכים' בנחת וברחמים גדולים וכבוד ,שנאמר" :כי ה' יריב
ריבם"' ,עד כאן לשון הרמב"ם. וכו'.
okeכתב הסמ"ג בלא תעשה ח' .וזה לשון הרבינו dfeלשון הרמב"ם בהלכות דעות' :חייב אדם להזהר
יונה בשערי תשובה במאמר כ"ד באמצע דבריו: באלמנות ויתומים וכו' .והאיך נוהגין עמהן ,לא
'ומי שיצעיק ]שיציק[ ויצער אלמנה ויתום ,בין בגזל ידבר אליהם אלא רכות ,ולא ינהג בהן אלא מנהג
ובין בעושק ובין בהכלמה וכל מיני צער ,חייב מיתה כבוד ,ולא יכאיב גופם בעבודה ,ולא ליבם בדברים
בידי שמים' .וכן כתב החינוך במצוה ס"ה ,שאפילו קשים ,ויחוס על ממונן יותר מממון עצמו .כל
בדיבור בעלמא אם מצער אותן ,עובר גם כן בלאו המקניטן או מכעיסן או הכאיב לבן או רדה בהן או
איבד ממונן ,הרי זה עובר בלא תעשה ,וכל שכן
זה ,עיין שם.
המכה אותן או המקללן .ולאו זה אף על פי שאין ) mihtyn zyxta i"yx zhiyeשמות כ"ב כ"א(
,llne` `edy mc` lka oicd `edc ,rnyn לוקין עליו הרי עונשו מפורש בתורה" :וחרה אפי
והרגתי אתכם בחרב" ,ברית כרותה ממי שאמר והיה .my oiir ,df e`l ok mb yi
