Page 60 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 60
חיים oie`l - dgizt חפץ ck
miigd xewn
ֶאת ָה ִאישׁ ַהֶזּה ֵמ ֶח ְזַקת ַכּ ְשׁרוּתוֵֹ ,כּיָון ֶשׁהוּא ֵעד ֶא ָחד ַבָּדּ ָברִ ,אם ֵכּן
ֵשׁם ִבּישׁ ְבּ ָע ְל ָמא הוּא ְדָּקא ַמ ִפּיק ָע ָליו )ֲהֵרי הוּא מוֹ ִציא ָעָליו ֵשׁם ָרע ְל ֹלא תּוֶֹעֶלת(,
ְועוֹ ֵבר ַעל ְיֵדי ֶזה ַגּם ֵכּן ַעל ָלאו ְדּ" ֹלא ָיקוּם ֵעד ֶא ָחד ְבּ ִאישׁ ְל ָכל ָעוֹן
וּ ְל ָכל ַח ָטּאת" )ְדָּבִרים י"ט ט"ו( ,וּ ְצִרי ִכין ֵבּית ִדּין ְל ַה ְלקוֹתוֹ ֲעבוּר ֶזה ַהָדּ ָבר.
)ְ (`iו ָכל ֶזה ֶשׁ ָכּ ַת ְבנוּ הוּא ִבּ ְמ ַס ֵפּר ִבּי ִחיִדי אוֹ שׁוֹ ֵמ ַע ִבּי ִחיִדיֲ ,א ָבל ִאם
הוּא ְמַד ֵבּק ַע ְצמוֹ ַלֲחבוָּרה ֶשׁל ַא ְנ ֵשׁי ֶר ַשׁע וּ ַבֲע ֵלי ָלשׁוֹן ָהָרע ְכֵּדי
miig min x`a
משמע דעיקר הלאו ד'לא יקום' נאמר רק להורות יתקבל בבית דין כדי לחייב על ידי זה להשכנגדו
שאין נאמן בעדותו ביחידי ,ולא יקבלו בית דין את אפילו שבועה ,או מטעם שאין שייך בדבר זה שבועה
דבריו ,וכן משמע מספר המצות להרמב"ם במצוה או מטעם שהוא גרמא בעלמא ,נמצא דעל ידי עדותו
רפ"ח שעיקר לאו זה נאמר רק על בית דין .מכל לא יצא שום תועלת ,רק לעורר מדנים בין איש לרעהו,
מקום העתקתי לאו זה מפני שיטת הסמ"ג בסימן רי"ג על כן עובר על לאו זה .דכלל כללה לנו התורה
והיראים בסימן רמ"ד ,שזה לשונם' :לא יקום עד שאסור לקום ולהעיד עליו בדבר שלא יבוא תועלת
אחד באיש ,תניא בספרי אין לי אלא בדיני ממונות ,מעדותו -בין בבין אדם למקום ובין בין אדם לחבירו
דיני נפשות מנין ,תלמוד לומר לכל עון .קרבנות מנין - ,רק שיתעורר על ידי זה מדנים עליו ,אפילו הוא יודע
תלמוד לומר ולכל חטאת וכו' .וכי מאחר שסופנו בעצמו שהדבר אמת .וכן מצאתי בהדיא בביאור
לרבות הכל מה תלמוד לומר וכו' .ר' יוסי אומר לעון הגר"א על חושן משפט בסימן כ"ח שאפילו בדיני
אינו קם ,אבל קם הוא לשבועה ,עד כאן לשון הספרי .ממונות ,אם לא יבוא מזה תועלת להשכנגדו אף לענין
ולמדנו מכאן שעד אחד שיודע בחבירו עון דבר שבועה ,אסור להעיד מן התורה.
xacdy envra rcei `ed m` elit` jiiy df e`le שאינו ראוי להשביעו ,שלא יקום להעיד עליו ,ואם
,zn` `ed dfdכמו שמוכח שם בפסחים קם והעיד עליו היה לוקה ,דשם ביש בעלמא קמפיק
ממעשה הנ"ל] xtqnle .לפי שיטת היראים והסמ"ג[. עליה ,כדאמרינן בפסחים במעשה הנ"ל דנגדיה רב
פפא לזיגוד ,ופירושו משום לאו ד"לא יקום" .אמנם
,icigia eixac z` elawi `ly oic zial oky lke אותו מלקות מדרבנן היה ,שהרי במסכת סנהדרין )י'(.
למדין מכות מדיני נפשות בגזירה שוה דרשע רשע,
שעליהם בוודאי נאמר הלאו זה ,כמו שכתב הרמב"ם ודיני נפשות אין דנין אלא בזמן שסנהדרין נוהגת' ,עד
בספר המצות מצוה רפ"ח ובהלכות עדות )פרק ה' כאן לשון הסמ"ג והיראים הנ"ל .משמע בהדיא
מדבריהם דבזמן הבית היה זיגוד חייב מלקות מן
הלכה א'( ,עיין שם.
התורה משום לאו הנ"ל.
zecr oilawn oi`c ,eipta m` ik jiiy oi` df e`le
.oic lra ipta `ly
)wacn `ed m` la` 'eke epazky df lke (`i `wtpdeמינה בין הדיעות האלו הוא רק לענין
.'ekeכל זה הוא לענין לאו דאורייתא ,ובלאו מלקות דאוריתא ,אבל מכות מרדות מדרבנן
הכי יש על זה איסורים דרבנן ולאוין מדברי קבלה לכולי עלמא היה חייב ,כמו שהעתקתי בפנים ,וראיה
כמעט עד אין מספר ,כמו שכתוב )תהילים א' א'(:
'ובדרך חטאים וגו' ובמושב לצים' וגו' ,ובמשלי כמה ממעשה דזיגוד הנ"ל.
כתובים על זה ,וכמה מאמרי חז"ל .ואם ירצה השם
,zelikxa elit` jiiy df e`lc ,rceכגון אם הוא קם
והעיד עליו לפני בית דין מה שהוא עשה לפלוני בחלק שלישי יתבאר היטב גודל גנותם ]ראה מה
או שדיבר על פלוני רעה ,והעד יודע שעדותו לא שהערנו בעמוד מ'[.
