Page 60 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 60

‫חיים‬  ‫‪oie`l - dgizt‬‬                                ‫חפץ‬                               ‫‪ck‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫ֶאת ָה ִאישׁ ַהֶזּה ֵמ ֶח ְזַקת ַכּ ְשׁרוּתוֹ‪ֵ ,‬כּיָון ֶשׁהוּא ֵעד ֶא ָחד ַבָּדּ ָבר‪ִ ,‬אם ֵכּן‬
‫ֵשׁם ִבּישׁ ְבּ ָע ְל ָמא הוּא ְדָּקא ַמ ִפּיק ָע ָליו )ֲהֵרי הוּא מוֹ ִציא ָעָליו ֵשׁם ָרע ְל ֹלא תּוֶֹעֶלת(‪,‬‬
‫ְועוֹ ֵבר ַעל ְיֵדי ֶזה ַגּם ֵכּן ַעל ָלאו ְדּ" ֹלא ָיקוּם ֵעד ֶא ָחד ְבּ ִאישׁ ְל ָכל ָעוֹן‬
‫וּ ְל ָכל ַח ָטּאת" )ְדָּבִרים י"ט ט"ו(‪ ,‬וּ ְצִרי ִכין ֵבּית ִדּין ְל ַה ְלקוֹתוֹ ֲעבוּר ֶזה ַהָדּ ָבר‪.‬‬

‫)‪ְ (`i‬ו ָכל ֶזה ֶשׁ ָכּ ַת ְבנוּ הוּא ִבּ ְמ ַס ֵפּר ִבּי ִחיִדי אוֹ שׁוֹ ֵמ ַע ִבּי ִחיִדי‪ֲ ,‬א ָבל ִאם‬
‫הוּא ְמַד ֵבּק ַע ְצמוֹ ַלֲחבוָּרה ֶשׁל ַא ְנ ֵשׁי ֶר ַשׁע וּ ַבֲע ֵלי ָלשׁוֹן ָהָרע ְכֵּדי‬

      ‫‪miig min x`a‬‬

‫משמע דעיקר הלאו ד'לא יקום' נאמר רק להורות יתקבל בבית דין כדי לחייב על ידי זה להשכנגדו‬

‫שאין נאמן בעדותו ביחידי‪ ,‬ולא יקבלו בית דין את אפילו שבועה‪ ,‬או מטעם שאין שייך בדבר זה שבועה‬

‫דבריו‪ ,‬וכן משמע מספר המצות להרמב"ם במצוה או מטעם שהוא גרמא בעלמא‪ ,‬נמצא דעל ידי עדותו‬

‫רפ"ח שעיקר לאו זה נאמר רק על בית דין‪ .‬מכל לא יצא שום תועלת‪ ,‬רק לעורר מדנים בין איש לרעהו‪,‬‬

‫מקום העתקתי לאו זה מפני שיטת הסמ"ג בסימן רי"ג על כן עובר על לאו זה‪ .‬דכלל כללה לנו התורה‬

‫והיראים בסימן רמ"ד‪ ,‬שזה לשונם‪' :‬לא יקום עד שאסור לקום ולהעיד עליו בדבר שלא יבוא תועלת‬

‫אחד באיש‪ ,‬תניא בספרי אין לי אלא בדיני ממונות‪ ,‬מעדותו ‪ -‬בין בבין אדם למקום ובין בין אדם לחבירו‬

‫דיני נפשות מנין‪ ,‬תלמוד לומר לכל עון‪ .‬קרבנות מנין‪ - ,‬רק שיתעורר על ידי זה מדנים עליו‪ ,‬אפילו הוא יודע‬

‫תלמוד לומר ולכל חטאת וכו'‪ .‬וכי מאחר שסופנו בעצמו שהדבר אמת‪ .‬וכן מצאתי בהדיא בביאור‬

‫לרבות הכל מה תלמוד לומר וכו'‪ .‬ר' יוסי אומר לעון הגר"א על חושן משפט בסימן כ"ח שאפילו בדיני‬

‫אינו קם‪ ,‬אבל קם הוא לשבועה‪ ,‬עד כאן לשון הספרי‪ .‬ממונות‪ ,‬אם לא יבוא מזה תועלת להשכנגדו אף לענין‬

‫ולמדנו מכאן שעד אחד שיודע בחבירו עון דבר שבועה‪ ,‬אסור להעיד מן התורה‪.‬‬

‫‪xacdy envra rcei `ed m` elit` jiiy df e`le‬‬         ‫שאינו ראוי להשביעו‪ ,‬שלא יקום להעיד עליו‪ ,‬ואם‬
‫‪ ,zn` `ed dfd‬כמו שמוכח שם בפסחים‬                   ‫קם והעיד עליו היה לוקה‪ ,‬דשם ביש בעלמא קמפיק‬
‫ממעשה הנ"ל‪] xtqnle .‬לפי שיטת היראים והסמ"ג[‪.‬‬       ‫עליה‪ ,‬כדאמרינן בפסחים במעשה הנ"ל דנגדיה רב‬
                                                   ‫פפא לזיגוד‪ ,‬ופירושו משום לאו ד"לא יקום"‪ .‬אמנם‬
‫‪,icigia eixac z` elawi `ly oic zial oky lke‬‬        ‫אותו מלקות מדרבנן היה‪ ,‬שהרי במסכת סנהדרין )י'‪(.‬‬
                                                   ‫למדין מכות מדיני נפשות בגזירה שוה דרשע רשע‪,‬‬
‫שעליהם בוודאי נאמר הלאו זה‪ ,‬כמו שכתב הרמב"ם‬        ‫ודיני נפשות אין דנין אלא בזמן שסנהדרין נוהגת'‪ ,‬עד‬
‫בספר המצות מצוה רפ"ח ובהלכות עדות )פרק ה'‬          ‫כאן לשון הסמ"ג והיראים הנ"ל‪ .‬משמע בהדיא‬
                                                   ‫מדבריהם דבזמן הבית היה זיגוד חייב מלקות מן‬
                               ‫הלכה א'(‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
                                                                             ‫התורה משום לאו הנ"ל‪.‬‬
‫‪zecr oilawn oi`c ,eipta m` ik jiiy oi` df e`le‬‬

                           ‫‪.oic lra ipta `ly‬‬

‫)‪wacn `ed m` la` 'eke epazky df lke (`i‬‬            ‫‪ `wtpde‬מינה בין הדיעות האלו הוא רק לענין‬
‫‪ .'eke‬כל זה הוא לענין לאו דאורייתא‪ ,‬ובלאו‬          ‫מלקות דאוריתא‪ ,‬אבל מכות מרדות מדרבנן‬
‫הכי יש על זה איסורים דרבנן ולאוין מדברי קבלה‬       ‫לכולי עלמא היה חייב‪ ,‬כמו שהעתקתי בפנים‪ ,‬וראיה‬
‫כמעט עד אין מספר‪ ,‬כמו שכתוב )תהילים א' א'(‪:‬‬
‫'ובדרך חטאים וגו' ובמושב לצים' וגו'‪ ,‬ובמשלי כמה‬                                 ‫ממעשה דזיגוד הנ"ל‪.‬‬
‫כתובים על זה‪ ,‬וכמה מאמרי חז"ל‪ .‬ואם ירצה השם‬
                                                   ‫‪ ,zelikxa elit` jiiy df e`lc ,rce‬כגון אם הוא קם‬

‫והעיד עליו לפני בית דין מה שהוא עשה לפלוני בחלק שלישי יתבאר היטב גודל גנותם ]ראה מה‬

‫או שדיבר על פלוני רעה‪ ,‬והעד יודע שעדותו לא שהערנו בעמוד מ'[‪.‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65