Page 57 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A

‫‪`k‬‬ ‫חיים‬ ‫‪oie`l - dgizt‬‬ ‫חפץ‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫)‪ְ (h-g‬ו ִל ְפ ָע ִמים ֶשׁ ַה ְמ ַס ֵפּר עוֹ ֵבר ַגּם ֵכּן ַעל ָלאו ְדּ" ֹלא ִת ֹקּם ְו ֹלא ִת ֹטּר"‬
‫)ַוִיּ ְקָרא י"ט י"ח(‪ְ ,‬כּגוֹן ֶשֵׁיּשׁ לוֹ ִשׂ ְנ ָאה ָע ָליו ַעל ָדּ ָבר ֶשׁ ִבֵּקּשׁ ִמ ֶמּנּוּ‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫ממנו‪ ,‬אבל בשנאה שבלב‪ ,‬אף דלא פלטה עדיין משתעי קרא ולא בדברים‪ ,‬צא ולמד מי"ג מדות‬

‫שנאתו לחוץ‪ ,‬מכל מקום יוכל להתנוצץ מזה דבר שהתורה נדרשת בהן במה הכתוב מדבר‪ ,‬בממון ‪-‬‬

‫שגרוע יותר לחברו‪ ,‬שלא ידע איך להשמר ממנו‪ ,‬פעולת שכיר‪ ,‬עושק וגזל פרט גניבה‪ ,‬כחש ממון‬

‫ולכן אסרה התורה את זה בפרטיות‪ .‬ואם כן בעניננו ושקר‪ .‬ולאו דוקא שאילת כלים‪ ,‬דהא לאו כלים כתיב‬

‫הנ"ל הוא תרתי לגריעותא‪ :‬א( שגברה שנאתו כל כך בקרא‪ ,‬אלא אפילו שאר ממון דלאו כלים נינהו‪.‬‬

‫עד שפלטה לחוץ‪ .‬ב( שלא ידע חבירו איך להשמר למדנו שמוזהרין ישראל שלא למנוע לעשות צדקה‬

‫ממנו‪ ,‬כיון שבפניו הוא מדבר עמו בדרך שלום וגמילות חסדים בממון‪ ,‬בשביל שלא עשה הוא עמו‬

‫כהוייתו‪ ,‬שזו היא נקימה‪ ,‬וגם מוזהרין וכו' שזו היא‬ ‫ואהבה‪ ,‬ואך שלא בפניו הוא מכהו בלשון פיו‪.‬‬

‫‪ jexae‬השם שמצאתי כן בספר המצוות להרמב"ם נטירה'‪ ,‬עד כאן לשונו‪.‬‬

‫‪ dne‬שכתבתי בפנים '‪e`ld lr alay dxihpd lr‬‬ ‫מצוה ש"ב‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬הזהיר אותנו משנוא‬
‫‪ ,'xehz `lc‬כן כתב רבינו יונה בשערי תשובה‬ ‫קצתנו את קצתנו וכו'‪ .‬ולשון ספרא לא אמרתי אלא‬
‫במאמר ל"ח ‪lr `l` ,xeaicd lr dfa yperd oi`c‬‬ ‫בשנאה שבלב‪ .‬אמנם כשהראה לו השנאה והודיעו‬
‫‪ .ald zxihp‬וכן כתב בספר החינוך במצוה רמ"ב‪ ,‬וזה‬ ‫שהוא שונא אותו‪ ,‬אינו עובר על לאו זה‪ ,‬ועובר על‬
‫לשונו שם‪' :‬אפילו בזכירת חטאו בלב לבד נמנענו'‪,‬‬ ‫לא תקום ולא תטור‪ ,‬ואהבת'‪ ,‬עד כאן לשונו‪ .‬הרי‬
‫עד כאן לשונו‪ .‬וכן מוכח גם כן מהרמב"ם בסוף‬ ‫שביאר הרמב"ם בפרוש 'והראה לו וכו' והודיעו'‬
‫הלכות דיעות )פ"ז ה"ח( שכתב ‪xacd dgniy jixvc‬‬ ‫וכו'‪ ,‬וכן החינוך )מצוה רל"ח( כתב גם כן כלשון הזה‬

‫‪.ealn‬‬ ‫של הרמב"ם‪.‬‬

‫‪`ed 'xehz `le mewz `l' oiprl mipta izazky dne‬‬ ‫‪wxe ,mipey`xd mipte` 'ca jiiy '`pyz `l'c e`le‬‬

‫‪m` mle`e .xtqndl wxe ,mipte`d lka jiiy‬‬ ‫‪.eipta `lye ,xtqna‬‬
‫‪aihid `ly xear ,epnn dpdpe xetiqda riiq lawnd‬‬
‫)‪ .'eke mewz `lc e`la 'eke minrtle (h-g‬והוא‬

‫‪.'xehz `le mewz `l'a xaer `ed mb ,ok mb enr‬‬ ‫נמנה לכל מוני המצוות‪.‬‬

‫‪izxiiv `le ,oenn zli`y xaca izxiivy dne‬‬ ‫‪ dne‬שכתבתי בפנים 'בדבר שאילת ממון'‪ ,‬שזה לשון‬
‫הגמרא )יומא כ"ג‪' :(.‬איזו היא נקימה? אמר לו‬
‫‪meyn ,fea ixac eilr jtyy oebk zehiyta‬‬ ‫השאילני מגלך‪ .‬אמר לו לאו‪ ,‬למחר אמר לו השאילני‬
‫‪df lr xaer oi` oicd onc mixaeq miwqet daxdc‬‬ ‫קרדומך‪ ,‬אמר לו איני משאילך כדרך שלא השאלתני‪,‬‬
‫‪.sebd xrv exrivy oeik ,'xehz `le mewz `l'c e`la‬‬ ‫זו היא נקימה‪ .‬ואיזו היא נטירה? אמר לו השאילני‬
‫מגלך‪ ,‬אמר לו לאו‪ ,‬למחר אמר לו השאילני קרדומך‪,‬‬
‫וראיתם הוא מיומא )שם(‪ ,‬דקמשני הגמרא‪' :‬ההוא‬ ‫אמר לו הילך‪ ,‬איני כמותך שלא השאלתני‪ ,‬זו היא‬
‫בממון הוא דכתיב' וכו' עיין שם‪ .‬מזה מוכח דאם‬
‫ציערו צער הגוף‪ ,‬מותר לשום הדברים על לבו ולזכרו‬ ‫נטירה'‪.‬‬
‫‪ dne‬שכתבתי בפנים 'וכיוצא בזה'‪ ,‬הוא משום‬
‫]`‪epiidc ,mipta epazky dna epnn mewpl oiprl j‬‬
‫'‪jixv - df meyn 'mc` ipa ipta ezepb zelble jlil‬‬

‫דבאמת הא דנקט הגמרא 'השאילני מגלך או ‪ ,xeq`c d`xpe .lecb oeir‬כי לו יהי דאיננו עובר על‬

‫קרדומך'‪ ,‬לאו דוקא‪ ,‬דהוא הדין לכל הטובות אשר הלאו דסיפור לשה"ר‪ ,‬על כל פנים עובר על הלאו‬

‫בין אדם לחבירו‪ ,‬אסור לנקום או אפילו לנטור בלבו ד'לא תשיא' משום השומע‪ ,‬ועוד איזה איסורים‬

‫בלבד‪ ,‬דכן כתב הרב רבי אליעזר ממיץ בהספר יראים הנזכרים בפתיחה הזו ששייך גם בזה‪ .‬ולקמן בכלל‬

‫שלו וזה לשונו במצוה מ"א ]קצ"ז[‪' :‬מנלן דבממון ט' )סעיף ה'( בהלכות רכילות נאריך בזה אם ירצה‬