Page 59 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A

‫‪bk‬‬ ‫חיים‬ ‫‪oie`l - dgizt‬‬ ‫חפץ‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫עוֹ ֵבר ִמ ְתּ ִח ָלּה ַעל ַה ְנּ ִטיָרה ֶשׁ ַבּ ֵלּב ַעל ָלאו ְדּ" ֹלא ִת ֹטּר"‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָכּ‪‬‬
‫ְכּ ֶשׁנּוֵֹקם ִמ ֶמּנּוּ‪ְ ,‬ו ִס ֵפּר ָע ָליו ֲעבוּר ֶזה ַהִדּ ְבֵרי ְגּנוּת ֶשָׁר ָאה ָע ָליו‪ ,‬עוֹ ֵבר ַעל‬

‫ָלאו ְדּ" ֹלא ִת ֹקּם" )ַוִיּ ְקָרא י"ט י"ח(‪ֶ ,‬א ָלּא ָצִרי‪ֶ ‬שִׁיּ ְמ ֶחה ַהָדּ ָבר ִמ ִלּבּוֹ‪.‬‬

‫שנה מעוברת ‪ -‬י"ד תשרי‪ ,‬כ"ג שבט‪ ,‬ג' סיון‪.‬‬ ‫ש‪ :inei gel 14 .‬שנה פשוטה ‪ -‬י"ד תשרי‪ ,‬י"ג שבט‪ ,‬י"ג סיון‪.‬‬

‫)‪ְ (i‬ו ִאם ָקם ְו ֵה ִעיד ָע ָליו ִל ְפֵני ֵבּית ִדּין ִבְּד ַבר ִאסּוּר ִבּי ִחיִדי‪ֵ ,‬כּיָון ֶשׁ ֵאין‬

‫ָיכוֹל ָלבוֹא ִמֶזּה שׁוּם תּוֹ ֶע ֶלת ְל ִעְנַין ָממוֹן וּ ְשׁבוּ ָעה‪ְ ,‬ו ֹלא ְל ִע ְנַין ִל ְפ ֹסל‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ zwelgn - `tebc `xrv exriv m` :epixacn `veid‬רק לענין שאילת כלים וצדקה וגמילות חסדים וכיוצא‬

‫‪ mewpl dxezd on xzen m` mipey`xd oia‬בזה‪ .‬מי נימא כיון דציערוֹ צערא דגופא‪ ,‬מותר לנקום‬

‫‪ dleerd m` la` .`xnegl - `zixe`c `witqe ,epnn‬ממנו בכל גווני מן התורה ‪ -‬רק משום מצוה בעלמא‬

‫‪ `nlr ilekl - oenn ipipr xear `ed eilr el yiy‬דכל המעביר על מידותיו ‪ -‬דכיון דמותר מן התורה‬

‫`‪ .mipta izazky enk ,`peeb lka epnn mewpl xeq‬לנקום ולצערו צער הגוף כמו שעשה לו‪ ,‬על אחת‬

‫‪ l`e‬תקשה על דברינו מדברי הספר יראים שהעתקנו כמה וכמה למנוע ממנו טובת ממון‪ ,‬דקל הוא מצער‬

‫דבריו למעלה‪ ,‬דמשמע מיניה לכאורה דדוקא הגוף‪ ,‬כמו שמוכח מגמרא דיומא הנ"ל‪ .‬או דאפשר‬

‫מממון לממון‪ ,‬אבל אם דיבר עליו לשה"ר או רכילות‪ ,‬דמה שכתב היראים הנ"ל‪' :‬באחד מי"ג מידות‬

‫זה לא הוי ממון? דזה אינו‪ ,‬דכוונת היראים רק דבממון אסור לנקום'‪ ,‬הכוונה‪ ,‬אפילו אם ציערו צער‬

‫להסביר מנא ידע הגמרא דאם ציערו צער הגוף מותר הגוף‪ ,‬אסור לנקום ממנו בענין ממון‪ ,‬דאפשר דכללה‬

‫לנקום ולנטור ממנו‪ ,‬דילמא אסרה התורה בכל גווני‪ .‬התורה בזה הבנין אב ב' פנים‪ ,‬אחד להתירא ואחד‬

‫ולזה הסביר היראים‪ ,‬באחת מי"ג מידות‪ ,‬דמה שהוא לאיסורא‪ ,‬ההתירא‪ ,‬דהיינו אם הראשון ציערו בגוף ‪-‬‬

‫ציערו מתחילה היה בעניני ממון‪ ,‬אבל הנקימה מותר לנקום ממנו בגוף‪ ,‬והאיסור‪ ,‬אם הראשון שעשה‬

‫והנטירה גופא שאסרה התורה ודאי דאסרה בכל גווני‪ .‬לו היה בעניני ממון‪ ,‬או שהנקימה יהיה בעניני ממון‬

‫וראיה על זה‪ ,‬דהרי משמע מגמרא דיומא הנ"ל ‪ -‬גזרת הכתוב הוא דאסור‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬

‫‪ lke‬זה לשיטת היראים והסמ"ג והרבינו יונה הנ"ל‪,‬‬ ‫דצערא דגופא חמור מממון‪ ,‬וכיון דאסרה התורה‬
‫לנקום ולנטור בממון‪ ,‬על אחת כמה וכמה היכי‬
‫`‪m"anxd mya lirl izazky dn itl la‬‬ ‫דהנקימה יהיה בצער הגוף דאסור‪ .‬הרי דהלימוד של‬
‫‪oi` ok m` ,ipeeb lka dxezd on xeq`c ,jepigde‬‬ ‫י"ג מדות לא קאי רק במה שהוא ציערו מתחילה‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬דכיון שאסרה התורה אפילו בלב לבד לנטור‪,‬‬
‫‪.dfa llk dipin `wtp‬‬ ‫כמו שהוכחנו לעיל מהרמב"ם ושאר פוסקים‪ ,‬ממילא‬
‫אסור בכל גווני הנקימה והנטירה‪ .‬דאי לא תימא הכי‪,‬‬
‫)‪ .'eke icigia eilr cirde mw m`e (i‬הוא ממה‬ ‫רק דגזרת הכתוב דוקא מממון לממון אסור‪ ,‬אבל‬
‫שאמרו בפסחים )קי"ג‪ (:‬דטוביה חטא‪ ,‬ואתא זיגוד‬ ‫מותר לצערו בצער הגוף‪ ,‬אם כן על כל פנים הוא‬
‫לחודיה ואסהיד ביה קמיה דרב פפא‪ ,‬נגדיה לזיגוד‪.‬‬ ‫נוטר בלב‪ ,‬אלא ודאי כמו שכתבנו‪ ,‬ונקימה דומיא‬
‫אמר ליה‪ :‬טוביה חטא וזיגוד מינגד‪ .‬אמר ליה‪ :‬אין‪,‬‬
‫דכתיב 'לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל‬ ‫דנטירה דמיירי בכל גווני‪.‬‬
‫חטאת'‪ ,‬את לחודיה אסהדת ביה‪ ,‬שם רע בעלמא הוא‬ ‫‪ lr s`e‬פי שבאופן זה הוא דבר פשוט‪ ,‬מכל מקום‬

‫דקא מפקת ביה‪.‬‬

‫אם הענין היה להיפך‪ s`e lecb oeir jixv `ed ,‬שבפירוש רשב"ם שם בדיבור המתחיל שם רע‬

‫וכו'‪' :‬הרי אתה עובר על לאו דלא תלך רכיל‬ ‫‪mewpl xzen m` ,etxg m` oebk ,mi`xid ixac itl‬‬

‫‪ .oenn oipra epnn‬ואין כוונתי לענין גזל חס ושלום‪ ,‬בעמיך'‪ ,‬ובדיבור המתחיל דכתיב 'לא יקום' וכו'‪,‬‬